חצר

חָצֵר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חצר
הגייה*	khatser
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה[1]
שורש	ח־צ־ר
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ חֲצֵרוֹת או חֲצֵרִים[2]; חֲצַר־, ר׳ חַצְרוֹת־ או חַצְרֵי־

חצר ארמון

1. לשון המקרא שטח פתוח, מתוחם או מגודר הסמוך לבית.

   • ”וַיַּעַשׂ יהוה כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים; מִן־הַבָּתִּים מִן־הַחֲצֵרֹת וּמִן־הַשָּׂדֹת.“ (שמות ח, פסוק ט)
   • ”כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי; מִי־בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי?“ (ישעיהו א, פסוק יב)
   • ”וַיְבִיאֵנִי אֶל־הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְהִנֵּה לְשָׁכוֹת; וְרִצְפָה עָשׂוּי לֶחָצֵר סָבִיב סָבִיב, שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת אֶל־הָרִצְפָה.“ (יחזקאל מ, פסוק יז)
   • ”וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵלָיו, הִנֵּה הָמָן עֹמֵד בֶּחָצֵר; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, יָבוֹא.“ (אסתר ו, פסוק ה)
   • ”מְשׂוּכָה, מִקְלַעַת צַפְצָפוֹת חוֹצֶצֶת, גְּבוֹהָה וּקְבוּעָה בֵּין חָצֵר וָגָן“ (בַּגֹּרֶן, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • "אני בתמימותי ראיתי אז את העולם כמו חצר גדולה" (כמו חצר גדולה, מאת שלמה ארצי).

2. בהשאלה מן (1): הקבוצה הסובבת את השליט או הדמות הדומיננטית.

   • ”אָז מִשֶּׁבֶת עַל כִּסֵּא טוֹב בַּבֹּר שֶׁבֶת, וּמֵחֲצַר הַמַּלְכוּת – חֲצַר־הַמַּטָּרָה“ (צִדְקֻיָּהוּ בְבֵית הַפְּקֻדֹּת, מאת יהודה ליב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
   • האצילים השתייכו לחצר המלך.

גיזרון

• אוגריתית חצר 𐎈𐎑𐎗 . ארמית חַטְּרָא‎ . ערבית حِظَار (حَصَرَ) פרושו להקיף או לצוּר. מכאן נגזר שמה של חצור המקראית.
• משמעות (2) שייכת לרובד העברית החדשה.^{[דרוש מקור]}

צירופים

• אנשי חצר (2)
• חצר אחורית (1)
• חצר המשכן
• חצר המטרה
• חצר חסידית (2)
• חצרמוות
• ליצן חצר (2)
• מנהגי חצר (2)
• משורר חצר (2)
• ערוב חצרות (1)
• קנין חצר (1)
• שכונת חצר (1)

נגזרות

• חצרן

מילים נרדפות

• קרפיף (1)
• אטריום

תרגום

• אנגלית: court‏, yard‏‏‏‏
• ערבית: ساحة‏‏‏‏
• רוסית: двор‏‏‏‏

מידע נוסף

• ↑  מין המילה במקרא הוא גם זכר וגם נקבה. למשל ”אֶל חֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית“ (יחזקאל ח, פסוק טז) לעומת ”וַיְבִיאֵנִי אֶל חָצֵר הַפְּנִימִי“ (יחזקאל מ, פסוק כח).
  בספר שמות מופיע אפילו ”אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ“ (שמות לה, פסוק יז). "עמודיו" - לשון זכר ו"אדניה" לשון נקבה. ורש"י מעיר על הפסוק: "את עמודיו ואת אדניה - הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה וכן דברים הרבה" (כלומר, תופעה זו נמצאת גם במילים אחרות במקרא). בפירוש אבן עזרא על פסוק זה ניתנת דוגמה אחרת לתופעה: "כמו ”וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא)".
• כיום המילה נהוגה רק בנקבה.^{[דרוש מקור]}
• ↑  באתר האקדמיה ללשון העברית מצוינת המילה "חצר" ברשימת מילים בעלות שתי צורות רבים, שנוצר ביניהן הבדל משמעות:
  "בכמה שמות נוצר בידול משמעות בין שתי צורות הרבים. למשל:.. חָצֵר: צורת הרבים הרגילה היא חֲצֵרוֹת, ואילו הצורה חֲצֵרִים היא מונח משפטי לציון שטח אדמה עם כל מה שעליו".

ראו גם

• אכסדרה (1)
• תחום (1)
• מגרש (1)
• קליקה (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חצר

חִצֵּר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חצר
שורש וגזרה	ח־צ־ר
בניין	פִּעֵל

1. ניגן על חצוצרה.

   • ”...הַכֹּהֲנִים מחצצרים בַּחֲצֹצְרוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן.“ (דברי הימים א׳ טו, פסוק כד)
   • ”וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל-אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיהוָה...“ (דברי הימים ב׳ ה, פסוק יג)
   • ”...לְהֹדוֹת לַיהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בְּהַלֵּל דָּוִיד בְּיָדָם וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים נֶגְדָּם וְכָל-יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים.“ (דברי הימים ב׳ ז, פסוק ו)
   • ”וְכָל-הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר וְהַחֲצֹצְרוֹת מחצצרים הַכֹּל עַד לִכְלוֹת הָעֹלָה.“ (דברי הימים ב׳ כט, פסוק כח)

גיזרון

• גזירת פועל מן חצוצרה. המופיעה אך ורק בדברי הימים; וכמעט בכל הפעמים הכתיב הוא מחצצרים והקרי הוא מַחְצְרִים.
• לעתים נהגה בשיכול עיצורים: חִצְרֵץ, לשבירת הדגש החזק שב־צ'.

מילים נרדפות

• הריע, התריע
• תקע

תרגום

• אנגלית: trumpet‏‏‏‏