ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שערורייה
|
הגייה* |
shaaruriya
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׁ־ע־ר ג
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלוּל + ־ִיָּה
|
נטיות |
ר׳ שַׁעֲרוּרִיוֹת
|
- דבר מגונה, מעשה רע ומאוס שמתפרסם בציבור.
- ”בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל.“ (הושע ו, פסוק י).
- במקרא גם שערורה ”וּבִנְבִאֵי יְרוּשָׁלִַם רָאִיתִי שַׁעֲרוּרָה נָאוֹף וְהָלֹךְ בַּשֶּׁקֶר וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים לְבִלְתִּי שָׁבוּ אִישׁ מֵרָעָתוֹ הָיוּ לִי כֻלָּם כִּסְדֹם וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה.“ (ירמיהו כג, פסוק יד), שערורית ”מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.“ (ירמיהו יח, פסוק יג).