ממלא מקום

מְמַלֵּא מָקוֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ממלא מקום
הגייה*	memale makom
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ל־א, ק־ו־ם
דרך תצורה	צרף
נטיות	ר׳ מְמַלְּאֵי־מָקוֹם

1. [עממי] מי שמשמש בתפקיד כתחליף בהיעדרו של אחר.

   • הוא הגיע להיות ממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון.
   • ”לר' וועלפעלע בת שהגיעה לפרקה ולר' לייבּעלע בן יחיד ממלא מקום אביו“ (אחרית שמחה תוגה, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• הביטוי מופיע לראשונה בלשון חכמים, אלא שמשמעותו אז הייתה "מחליף המצליח להשתוות לקודמו".

לדוגמה, במסכת כתובות דנה הגמרא בהורשת תפקיד הנשיא מרבי יהודה הנשיא לבנו הבכור רבן גמליאל. אחד החכמים סובר שישנה הורשה אוטומטית של התפקיד לבן הבכור, ומביא ראיה מהפסוק ”וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר“ (דברי הימים ב׳ כא, פסוק ג). אלא שעל כך משיבים ”ההוא ממלא מקום אבותיו הוה, ורבן גמליאל אינו ממלא מקום אבותיו הוה“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קג, עמוד ב). כלומר, אין הקבלה בין המקרים, שכן יהורם הגיע לדרגת אביו, אך רבן גמליאל אינו מגיע לדרגת רבי יהודה הנשיא.

כותב על כך יוחנן ברויאר .: "[...] פירוש 'ממלא מקום אבותיו' הוא שהבן צריך למלא את כל מקומו של האב, [...] הפועל ממלא משמש כאן איפה בהוראתו הרגילה, שהוא מציין בה את תפיסת כל מילואו של השטח"

מילים נרדפות

• חליף
• מחליף
• מ"מ (קיצור)

ביטויים קרובים

• נכנס לנעליו
• נכנס לנעלים גדולות

ניגודים

• קבוע

תרגום

• אנגלית:stand in‏, substitute‏‏‏‏
• רוסית:заменитель‏‏‏‏

ראו גם

• מילא
• מִשְׁנֶה
• נכנס לנעלים גדולות