התמלא

הִתְמַלֵּא עריכה

לשון חז"ל נַעֲשָׂה מָלֵא.
- ”ולטוב רע נתמלא כל העולם כולו הוי הוי משרבו היהירים התחילו בנות ישראל לינשא ליהירים לפי שבדורינו אין רואין אלא לפנים משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים רבו מי מרים אלא שפסקו משרבו זהיהי“ (תוספתא, מסכת סוטה – פרק יד, הלכה א)
- ”מביא [...] כלי זכוכית ומניח ידיו בתחתון עד שתתמלא מים ומושכן ומשיקן אפילו בשערה ודיו“ (תוספתא, מסכת מקואות – פרק ה, הלכה ד)
- ”גיסטרא בריכה ועריבה אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת שופכין לתוכן מים בשבת אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא“ (בבלי, מסכת עירובין – דף פח, עמוד ב)
- ”כַּד קָטָן, כַּד קָטָן, / שְׁמוֹנָה יָמִים שַׁמְנוֹ נָתַן. / כָּל הָעָם הִתְפַּלֵּא, / מֵאֵלָיו הוּא מִתְמַלֵּא“ (כַּד קָטָן, מאת אהרן אשמן בזֶמֶרֶשֶׁת)

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א