 לערך העוסק בשם עצם מקראי בארמית רָזָה; ראו רז.
|
- לשון המקרא [לא בשימוש] החליש צמצם את הכח
- ”נוֹרָא ה' עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם“ (צפניה ב, פסוק יא)
- נעשה גופו מצומצם. ירד במשקל גופו עפ"ר בשריפת השומן.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא כפועל אך יש אומרים[1] גם בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) מספר עברי ישעיהו לא מוכר. ”רזי לי“ (ישעיהו ישעיהו, פסוקים כד–טז)
- ↑ אבן עזרא, רד"ק אך הפירוש המקובל שמדובר בשם עצם רז או בפועל הנובע ממנו
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
רזה
|
| הגייה* |
raze
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־ז־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קָטֵל
|
| נטיות |
נ׳ רָזָה, ר׳ רָזִים, נ"ר רָזוֹת
|
- לשון המקרא דל שומן או שפע חיים
- [עממי] צר יחסית לגובהו
