שָׁדוּףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שדוף
הגייה* shaduf
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ד־ף
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ שְׁדוּפָה, ר׳ שְׁדוּפִים, נ"ר שְׁדוּפוֹת
  1. לשון המקרא מוכה בשדפון; צרוב, יבש.
    • ”וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן“ (בראשית מא, פסוק ו)
    • ”וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב“ (בראשית מא, פסוק כז)
  2. בהשאלה: ריק מתוכן.
    • סיסמא שדופת תוכן

גיזרוןעריכה

  • מופיע במקרא שלש פעמים בלבד, כולם באותו הפרק.
  • מסתבר שיש קשר לשורש שׂ־ר־ף, כדי חילוף ד/ר, ששניהם תוצאות של החום.
  • שד"ל (דב' כח,כב) הקביל לערבית 'וַאסְדַף' - שחור.

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה