שִׁדָּפוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שידפון
הגייה* shidafon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קִטָּלוֹן
נטיות
  1. לשון המקרא השחתת התבואה בגלל רוח קדים , העושה את שיבוליה שדופות ( שרופות ) וריקות ,מסימני הבצורת.
    ”הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן, וּבַבָּרָד--אֵת, כָּל-מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם; וְאֵין-אֶתְכֶם אֵלַי, נְאֻם-יְהוָה. .“ (חגי ב, פסוק יז)
  2. לשון חז"ל מצב בו מתייבשים ומשחירים גידולי השדה וזאת כתוצאה משרב.
    ”רבי עקיבא היה אומר, על אלו מתריעין בכל מקום, על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל“ (בבלי, מסכת תעניתדף יט, עמוד א).
  3. בהשאלה: שם לא רשמי לפחמון – סוג של פטרייה טפילה הגדלה על צמחים שונים (Ustilago)

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה