רוּחַ קָדִים עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוח קדים
הגייה* ruakh kadim
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ רוּחוּת קָדִים
  1. לשון המקרא רוח יבשה וחמה הנושבת מן המזרח ומקורה מן המדבר.
    • ”וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיהוָה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה, הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה.“ (שמות י, פסוק יג)
    • בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.“ (תהלים מח, פסוק ח)
    • כְּרוּחַ-קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב עֹרֶף וְלֹא-פָנִים אֶרְאֵם בְּיוֹם אֵידָם“ (ירמיהו יח, פסוק יז)
    • ”וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי“ (יונה ד, פסוק ח)

גיזרון עריכה

  • מן קֶדֶם = מזרח.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המטאורולוגיה (תשל"א), 1971.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה