שקע שרבי (הקווים הלבנים מראים את הלחץ בקרקע) בגבול מצרים-לוב, בדרכו לישראל. האוויר מסתובב סביבו נגד כיוון השעון, האיור מראה בבירור כי הוא מזרים אוויר חם ומדברי צפונה (מפת 500 מ"ב + קרקע)
המילה שָׁרָב מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה כחום ויובש. בלשונות שמיות אחרות מילים מאותו השורש נושאות משמעות דומה ('חום' בארמית ארץ־ישראלית, 'רוח מדברית חמה' בסורית ועוד)[1].
בפרשת ויצא (בראשית פרק לא פסוק מ) משתלח ומבקר יעקב את לבן ומגיד לו: "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה", חורב הינו לשון יובש וצחיחות. כלומר יעקב מתלונן ללבן על כך שנאלץ לשמור על צאנו של לבן גם ביום שהיה חם ביותר [וגם בלילה, אשר היה קר מאוד]. התרגום אונקלוס מתרגם על המילה חורב - "שַׁרבָּא".
הַשָּׁרָב FATA MORGANA תופעה הנוצרת בעיקר במדבר שהיא בבחינת 'תעתוע-רואי' (אופטי,ויזואלי) . שילוב של חום, יובש ,תאורה חזקה של השמש, בזוית קריטית של הצופה ביחס המקום בו נצפית התופעה . בעיני המתבונן התופעה נראית כמקום בו יש מים . מקור : וְהָיָה הַ'''שָּׁרָב''' לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא. (ישעיהו מט' פסוק י' ) שָּׁרָב - אילוזיה בהיפוך לאֲגַם - ריאליה .
, מאת מאיר אריאל)
ערך בוויקיפדיה: שרב