שָׁרָב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרב
הגייה* sharav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ר־ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ שְׁרָבִים; שְׁרַב־, ר׳ שַׁרְבֵי־; כ׳ שְׁרָבׂו
 
שקע שרבי (הקווים הלבנים מראים את הלחץ בקרקע) בגבול מצרים-לוב, בדרכו לישראל. האוויר מסתובב סביבו נגד כיוון השעון, האיור מראה בבירור כי הוא מזרים אוויר חם ומדברי צפונה (מפת 500 מ"ב + קרקע)
  1. לשון המקרא מזג אויר חם ויבש.
    • ”לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ, כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם.“ (ישעיהו מט, פסוק י)
    • ”"הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם אֶל פִּנַּת סְתָרִים בַּעֲזוּבַת הַגָּן, עָיַפְתִּי לַשָּׁרָב וָאֶצְנַח פְּרִי דָשֵׁן, כְּבַד-עָסִיס, לְרַגְלֵי חָרוּב רַעֲנָן."“ (הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם..., מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • "מֵעָלֵינוּ הַתַּפּוּחַ כְּבָר נָשַׁר בַּסְּתָו, / וְנִרְטַבְנוּ בַּמָּטָר בַּחֹרֶף, / עוֹד מְעַט יַגִּיעַ קַיִץ וְאִתּוֹ שָׁרָב, / עַד מָתַי תַּהַפְכִי לָנוּ עֹרֶף?" (סֵרֵנָדָה לָךְ, מאת נעמי שמר)
    • "תם השרב הגדול / השמש רד לים הכחול / ורוח חרישית מרגיעה / פנים וצוואר נחיריים ודם." (שלל שרב , מאת מאיר אריאל)
  2. לשון המקרא חזון התעתועים הנראה במדבר (בלועזית: פטה־מורגנה)
    • ”וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.“ (ישעיהו לה, פסוק ז)

גיזרון

עריכה
  • המילה שָׁרָב מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה כחום ויובש. בלשונות שמיות אחרות מילים מאותו השורש נושאות משמעות דומה ('חום' בארמית ארץ־ישראלית, 'רוח מדברית חמה' בסורית ועוד)[1].
  • מקביל לפועל בערבית: שַׁרִבַּ شَرِبَ . בלשון געז שָׁערבה ሠረበ, בהוראת: לשתות.
  • בפרשת ויצא (בראשית פרק לא פסוק מ) משתלח ומבקר יעקב את לבן ומגיד לו: "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה", חורב הינו לשון יובש וצחיחות. כלומר יעקב מתלונן ללבן על כך שנאלץ לשמור על צאנו של לבן גם ביום שהיה חם ביותר [וגם בלילה, אשר היה קר מאוד]. התרגום אונקלוס מתרגם על המילה חורב - "שַׁרבָּא".

מידע נוסף

עריכה

הַשָּׁרָב FATA MORGANA תופעה הנוצרת בעיקר במדבר שהיא בבחינת 'תעתוע-רואי' (אופטי,ויזואלי) . שילוב של חום, יובש ,תאורה חזקה של השמש, בזוית קריטית של הצופה ביחס המקום בו נצפית התופעה . בעיני המתבונן התופעה נראית כמקום בו יש מים . מקור : וְהָיָה הַ'''שָּׁרָב''' לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא. (ישעיהו מט' פסוק י' ) שָּׁרָב - אילוזיה בהיפוך לאֲגַם - ריאליה .

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שרב

הערות שוליים

עריכה
  1. שרב וחמסין באתר האקדמיה ללשון העברית, אפריל 2014