יבש

יָבֵשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יבש
הגייה*	yavesh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־ב־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ יְבֵשָׁה, ר׳ יְבֵשִׁים, נ"ר יְבֵשׁוֹת

1. שאין בו הרבה נוזלים.

   • ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ, בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם; וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ, וְהָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוק יב)
   • ”יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם.“ (ישעיהו יט, פסוק ה)
   • ”וַיֹּאמֶר אֵלַי – הִנָּבֵא עַל־הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם; הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר־יהוה.“ (יחזקאל לז, פסוק ד)
   • ”אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָם; וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ.“ (איוב יד, פסוק יא)
   • ניתן להוריד את הכביסה היא כבר יבשה.

2. [עממי] בהשאלה מן (1): משעמם, ללא חיוניות.

   • הַהַרְצָאָה הָיְתָה יְבֵשָׁה.

3. בהשאלה מן (1): צמא.

   • הלכנו במסלול המדברי שלוש שעות ולא היה לנו מים בסוף הדרך היינו יבשים טוטלית.

4. [סלנג] בהשאלה מן (1): (פעוט) שהורגל לשלוט בצרכיו האישיים.

   • האחיין שלי כבר יבש למרות שעדין לא מלאו לו שנתיים.

גזרון

• מצרית קדומה - יבַּ-שְֹתִי (ybASti) בהוראת: לחם יבש,רקיק. מצווי גם בלשון אמורית בהגיית: יבּישום. ובערבית - יבּישֲ.

צירופים

• יבש גלעד
• יבש כחרס
• יבש כמו הנגב
• יין יבש
• מבדוק יבש
• פרות יבשים
• פרחים יבשים
• קרח יבש
• שמרים יבשים

נגזרות

• יבשה, יבשת

מילים נרדפות

• חרב
• נָגוּב
• צחיח

ניגודים

• לח
• רטוב

תרגום

• איטלקית: secco‏‏‏‏
• אינדונזית: kering‏‏‏‏
• אירית: tirim‏‏‏‏
• אמהרית: ደረቅ‏‏‏‏ (תעתיק: däräḳ)
• אנגלית: dry‏‏‏‏
• אספרנטו: seka‏‏‏‏
• ארמית: יַבִּישׁ, צְוָוא
• ארמנית: չոր‏‏‏‏ (תעתיק: čʻor)
• בסקית: lehor‏‏‏‏
• גרוזינית: მშრალი‏‏‏‏ (תעתיק: mšrali)
• גרמנית: trocken‏‏‏‏
• הודית: सूखा‏‏‏‏ (תעתיק: sūkhā)
• הולנדית: droog‏‏‏‏
• הונגרית: száraz‏‏‏‏
• וייטנמית: khô‏‏‏‏
• ולשית: sych‏‏‏‏
• טגלית: tuyo‏‏‏‏
• טורקית: kuru‏‏‏‏
• יוונית: ξηρός‏‏‏‏ (תעתיק: xirós)

στεγνός‏‏‏‏ (תעתיק: stegnós)

• יידיש: טרוקן‏‏‏‏
• יפנית: 乾いた‏‏‏‏ (תעתיק: kawaita)
• כורדית: hişk‏‏‏‏
• לטינית: siccus‏, aridus‏‏‏‏
• מלאית: kering‏‏‏‏
• נורווגית: tørr‏‏‏‏
• סווהילית: -kavu‏‏‏‏
• סנסקירית: शुष्क‏‏‏‏ (תעתיק: śuṣka)
• ספרדית: seco‏‏‏‏

י

• ערבית: جاف‏‏‏‏ (תעתיק: גָ'אף)

يابس‏‏‏‏ (תעתיק: יָאבִס)

ناشف‏‏‏‏ (תעתיק: נָאשִׁף)

• פולנית: suchy‏‏‏‏
• פורטוגלית: seco‏‏‏‏
• פינית: kuiva‏‏‏‏
• פרסית: خشک‏‏‏‏ (תעתיק: חֻשְׁךּ)
• צ'כית: suchý‏‏‏‏
• צרפתית: sec‏‏‏‏
• קוריאנית: 마른‏‏‏‏ (תעתיק: mareun)

건‏‏‏‏ (תעתיק: geon)

• רומנית: uscat‏, sec‏‏‏‏
• רוסית: сухой‏‏‏‏ (תעתיק: suxój)
• שוודית: torr‏‏‏‏
• תאילנדית: แห้ง‏‏‏‏ (תעתיק: hɛ̂ɛng)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יבש

יֹבֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יובש
הגייה*	yovesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ב־שׁ
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. לשון ימי הביניים חוסר בנוזלים.

   • ”וֶאֱמֶת הוּא כִּי הַטְּבָעִים מִזְדַּמְּנִים לְקִבּוּל הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא כְּפִי עֶרְכָּם מֵהַחֹם וְהַקֹּר וְהַלַּחוּת וְהַיֹּבֶשׁ“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק כג)
   • כשהגענו אליו סופסוף עד למטה בוואדי, הוא כבר סבל מיובש חמור ביותר: נאלצנו לתת לו אח"כ נוזלים דרך הוריד במשך יומיים תמימים.

גזרון

• מופיע בהקשר רפואי כבר אצל שבתאי דונולו בהוראת התיבשות גוף האדם . רש"י הרחיב את המשמעות גם להוראת 'נהרות שיבשו' - לפי שכל שבח ארץ מצרים על ידי נילוס היא, שאין גשמים יורדין שם, אלא נילוס עולה ומשקה אותה דרך יאורים העשויים בידי אדם , לפיכך הוא מרמז פורענות שלה ליובש נהרות ויאורים רשי לישעיהו יט',ה .

מילים נרדפות

• התיבשות (1)

תרגום

• ספרדית:
  1. deshidratación‏‏‏‏
  2. sequedad‏‏‏‏

ניגודים

• רטיבות (2)

יִבֵּשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ייבש
שורש וגזרה	י־ב־שׁ
בניין	פִּעֵל

1. הפחית את כמות הנוזלים בעצם כלשהו.

   • ”גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ, וְכָל־הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב...“ (נחום א, פסוק ד)
   • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לֶחָלָב.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה ב)
   • במסגרת עבודתי במפעל לעיבוד עורות ייבשתי את העורות, כך שלא תישאר בהן לחלוחית כלשהי.

2. [עממי] בהשאלה: שִעמם.

   • ”לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה; וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּרֶם.“ (משלי יז, פסוק כב)
   • המרצה ייבש את השומעים.

3. [סלנג] בהשאלה: הרגיל את הפעוט לשלוט בצרכיו.

   • הגננת מייבשת את הילדים מהר כדי שלא תזדקק להתעסק עם חיתולים חד פעמיים.

נגזרות

• ייבוש
• יובש

ניגודים

• הרטיב (1)

תרגום

• ספרדית:
  1. deshidratar‏, secar‏, deshidratarse‏, secarse‏‏
  2. aburrir‏, aburrirse‏‏‏‏

ראו גם

• ספג
• סחט
• ניגב

יֻבַּשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	יובש
שורש וגזרה	י־ב־שׁ
בניין	פֻּעַל

1. אבד נוזלים כתוצאה מחוסר בכמות נוזלים מספקת בגוף.

   • לצערנו הרב נאלצנו להודיע להורים שבנם יובש לגמרי בנחל קיבוצים. זה קרה בגלל שהלך בחום הרב במשך שעות ללא שתייה מספקת.

תרגום

• ספרדית: deshidratarse‏, deshidratar‏‏‏‏

יָבַשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	יבש
שורש וגזרה	י־ב־שׁ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הוסרו ממנו נוזלים.

   • ”וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.“ (בראשית ח, פסוק יד)
   • ”וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ.“ (מלכים א׳ יז, פסוק ז)
   • ”וְהִנֵּה שְׁתוּלָה הֲתִצְלָח הֲלוֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ.“ (יחזקאל יז, פסוק י)

2. אבד מחיוניותו.

   • ”תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, שֶׁיָּבַשׁ גַּפָּה, וְשֶׁנִּסְמֵית עֵינָהּ, וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ, מְטַמָּא בְבֵית הַבְּלִיעָה.“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ז, משנה ה)
   • הקשיש הזה היה פעם נערץ בעיני רבבות מההמונים; כיום הוא כבר יבש. אף אחד לא מסתכל עליו בכלל.

3. כוחו תם, נגמרה יכולתו להעניק.

   • לאחר סידרה ארוכה של תוכניות יבשו הרעיונות והסדנה הסתיימה.
   • כיוון שיבש מקור הכספים, ירדה איכות האוכל בצהרונים.

צירופים

• יבש מקור החכמה

מילים נרדפות

• נס לחו
• מוצה

תרגום

• ספרדית:
  1. secar‏‏‏‏
  2. secar‏, flaquear‏, decaer‏, debilitar, ‏debilitarse‏
  3. exhausto‏‏‏‏ estar