צחיח
צָחִיחַ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צחיח |
הגייה* | tsakhiakh |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | צ־ח־ח |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | ר׳ צְחִיחִים; נ׳ צְחִיחָה, נ"ר צְחִיחוֹת |
- שיש בו מחסור במים.
- האזור הצחיח הנפוץ ביותר הוא המדבר.
גזרון
עריכה- בכתובת דיו שמופיעה על כד בערד, ושמתוארכת לתקופה הפרסית בארץ ישראל, מופיע הצירוף 'ירח צח' שהתייחס לאחד מחודשי הקיץ הצחיחים [1] . וישנם פרשנים שראו בשמות חודשים מעין אלה ביטוי להשפעה פיניקית בסיפור בניית בית המקדש.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה
|
|
ראו גם
עריכהצְחִיחַ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צחיח |
הגייה* | tskhiakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ח־ח |
דרך תצורה | משקל קְטִיל |
נטיות | ר׳ צְחִיחִים; צְחִיחַ־ |
- אדמה יבשה שיש בה מחסור במים.
- באזור הנגב ישנם צחיחים רבים.
- יובש.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה
|