צָחִיחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צחיח
הגייה* tsakhi'akh
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש צ־ח־ח
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ צְחִיחִים; נ׳ צְחִיחָה, נ"ר צְחִיחוֹת
  1. שיש בו מחסור במים.
    • האזור הצחיח הנפוץ ביותר הוא המדבר.

גזרוןעריכה

  • בכתובת דיו שמופיעה על כד בערד, ושמתוארכת לתקופה הפרסית בארץ ישראל, מופיע הצירוף 'ירח צח' שהתייחס לאחד מחודשי הקיץ הצחיחים. וישנם פרשנים שראו בשמות חודשים מעין אלה ביטוי להשפעה פיניקית בסיפור בניית בית המקדש.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

צְחִיחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צחיח
הגייה* tskhi'akh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ח־ח
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ צְחִיחִים; צְחִיחַ־
  1. אדמה יבשה שיש בה מחסור במים.
    • באזור הנגב ישנם צחיחים רבים.
  2. יובש.
    • הצחיח המאפיין את הערבה והבקעה מקשה על החיים במקום.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה