חוט משיחה

חוּט מְשִׁיחָה

עברית חדשהחוּט או פתיל חזק, עשוי משניים־שלושה חוטים דקים יותר שזורים יחד, המשמש למדידה ולסימון, לקשירת אריזות, לכריכת קצות חבלים ועוד.
- ”הנותין בגד חדש לכובס לכבסו ובית צוואר שלו פתוח ולא תפור [...] מביא חוט משיחה וכורך עליו ושוללו.“ (תשובות, מאת רב נטרונאי גאון, שנת מות המחבר 858, באתר מאגרים)
- ”[...] בידי כל אחד מהמשחקים זוג „בננות“ המחוברות ביניהן על ידי חוט משיחה אשר חצי מטר ארכו.“ ("דבר", 26 בפברואר 1926, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”לרוב מחברים שתים־שלוש חוברות בחוט משיחה והרי לך חבילה „שאינה נכנסת לתיבת המכתבים שלך פני שהיא קטנה מהכילו“.“ ("מעריב", 19 במאי 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)