|
השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים.
| מ־ד־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
מַד
|
מַד או מוֹדֵד
|
יָמֹד
|
מֹד
|
לָמֹד
|
| נִפְעַל
|
נָמַד
|
נָמָד
|
יִמַּד
|
הִמֵּד
|
לְהִמֵּד
|
| הִפְעִיל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| הֻפְעַל
|
הוּמַד
|
מוּמָד
|
יוּמַד
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
מוֹדֵד
|
מְמוֹדֵד
|
יְמוֹדֵד
|
מוֹדֵד
|
לְמוֹדֵד
|
| פֻּעַל
|
מֻדַּד
|
מְמֻדָּד
|
יְמֻדַּד
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְמוֹדֵד
|
מִתְמוֹדֵד
|
יִתְמוֹדֵד
|
הִתְמוֹדֵד
|
לְהִתְמוֹדֵד
|
- בבניינים קל, נפעל, הופעל ופיעל- לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
- בבניין נפעל- המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.
|
ערך בוויקיפדיה: מדידה