מְצִיאָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מציאה
הגייה* metzi'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־צ־א
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות מְצִיאַת־, ר׳ מְצִיאוֹת
  1. לשון חז"ל היתקלות בדבר שקיומו או מיקומו לא היו ידועים קודם לכן.
    • ”הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְהֵמָה וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ תְּנֶהָ לִי, נְטָלָהּ וְאָמַר אֲנִי זָכִיתִי בָהּ, זָכָה בָהּ.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק א, משנה ג)
    • ”כָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן; אִם טְמֵאוֹת, טְמֵאוֹת; וְאִם טְהוֹרוֹת, טְהוֹרוֹת.“ (משנה, מסכת טהרותפרק ג, משנה ה)
    • ”מָצָא בָהּ מְצִיאָה, אִם רֹב נָכְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַכְרִיז; וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהַכְרִיז.“ (משנה, מסכת מכשיריןפרק ח, משנה ב)
    • מציאת החומרים הדרושים לא הייתה קלה.
  2. [עממי] בהשאלה: מוצר הנמכר בפחות משוויו האמיתי.
    • ”לאשתו ג’ני רכש לחג המולד צעיף רחב מצמר מיוחד, הארוג משׂער הזקן של תיישים הודיים. המחיר – 800 דולר – נראה לו מציאה, “כי זה בגד נצחי, מיוחד ונדיר, שלא נמכר בחנויות אלא רק על סמך היכרות אישית עם היצרן ההודי.“ (מייל, פיטר, מאת אילת נגב, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  1. שם פעולה מן מצא.
  2. מיידיש:

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש מצא

השורש מ-צ-א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

מ-צ-א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָצָא מוֹצֵא

(ב׳ פעוּל: מָצוּי)

יִמְצָא מְצָא לִמְצֹא
נִפְעַל נִמְצָא נִמְצָא יִמָּצֵא הִמָּצֵא לְהִמָּצֵא
הִפְעִיל הִמְצִיא מַמְצִיא יַמְצִיא הַמְצֵא לְהַמְצִיא
הֻפְעַל הֻמְצָא מֻמְצָא יֻמְצָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַצֵּא מִתְמַצֵּא יִתְמַצֵּא הִתְמַצֵּא לְהִתְמַצֵּא