מִשְׁמֶרֶת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמשמרת
הגייה*mishmeret
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורששׁ־מ־ר
דרך תצורהמשקל מִקְטֶלֶת
נטיותר׳ מִשְׁמָרוֹת
  1. החזקת דבר באופן שיעמוד זמן מסוים ללא נזק וקלקול.
    • ”...וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר.“ (שמות טז, פסוק כג)
  2. לשון המקרא פקודה שיש למלא אותה ובמיוחד ציוויי התורה שחובה לקיימם.
    • ”עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשׁמֹר מִשְׁמַרְתִי מִצְוֹתַי חֻּקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.“ (בראשית כו, פסוק ה)
    • ”וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל־הָאֹהֶל אַךְ אֶל־כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ...“ (במדבר יח, פסוק ג)
  3. קבוצת אנשים המחולקים לעבודה, כל קבוצה בתורה.
    • ”...אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וְעַל־מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל־הַלֵּילוֹת“ (ישעיהו כא, פסוק ח)
    • ”עַל־מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה, וְאֶתְיַצְּבָה עַל־מָצוֹר; וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה־יְדַבֶּר־בִּי, וּמָה אָשִׁיב עַל־תּוֹכַחְתִּי.“ (חבקוק ב, פסוק א)
    • ”...לְכָל-הַבָּא לְבֵית-יְהוָה לִדְבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ לַעֲבוֹדָתָם בְּמִשְׁמְרוֹתָם כְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם.“ (דברי הימים ב׳ לא, פסוק טז)
    • ”בִשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּאֵמוּרֵי הָרְגָלִים, וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ה, משנה ז)
    • העבודה במפעל מתנהלת במשמרות; במשמרת לילה המשכורת גבוהה יותר.

גיזרון

עריכה
 1. מן שָׁמַר.
 2. מן השימוש במילה במשמעות 1. בתורה מה שמופקדים היו לשמור עליו, בנביא ובחז"ל נקראו הקבוצות עצמן משמרות.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

מְשַׁמֶּרֶת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמשמרת
הגייה*meshameret
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשש־מ־ר ב
דרך תצורהנ' מן משקל מְִקַטֵּל
נטיותר׳ מְשַׁמְּרוֹת
משמרת מפלדת אל־חלד
  1. לשון חז"ל יריעה מחוררת, העשויה לסינון היין משמריו לאחר התסיסה.

גיזרון

עריכה
  • מן שמרי היין. (פסולת הענבים נקראה כך במקרא והיום הוא שם לבקטריות הפעילות בתסיסה)


מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה