| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | משמרת |
| הגייה* | mishmeret |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שׁ־מ־ר |
| דרך תצורה | משקל מִקְטֶלֶת |
| נטיות | ר׳ מִשְׁמָרוֹת |
- החזקת דבר באופן שיעמוד זמן מסוים ללא נזק וקלקול.
- ”...וְאֵת כָּל־הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד־הַבֹּקֶר.“ (שמות טז, פסוק כג)
- לשון המקרא פקודה שיש למלא אותה ובמיוחד ציוויי התורה שחובה לקיימם.
- ”עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשׁמֹר מִשְׁמַרְתִי מִצְוֹתַי חֻּקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.“ (בראשית כו, פסוק ה)
- ”וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל־הָאֹהֶל אַךְ אֶל־כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ...“ (במדבר יח, פסוק ג)
- קבוצת אנשים המחולקים לעבודה, כל קבוצה בתורה.
- ”...אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וְעַל־מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל־הַלֵּילוֹת“ (ישעיהו כא, פסוק ח)
- ”עַל־מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה, וְאֶתְיַצְּבָה עַל־מָצוֹר; וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה־יְדַבֶּר־בִּי, וּמָה אָשִׁיב עַל־תּוֹכַחְתִּי.“ (חבקוק ב, פסוק א)
- ”...לְכָל-הַבָּא לְבֵית-יְהוָה לִדְבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ לַעֲבוֹדָתָם בְּמִשְׁמְרוֹתָם כְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם.“ (דברי הימים ב׳ לא, פסוק טז)
- ”בִשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּאֵמוּרֵי הָרְגָלִים, וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה ז)
- העבודה במפעל מתנהלת במשמרות; במשמרת לילה המשכורת גבוהה יותר.
- 1. מן שָׁמַר.
- 2. מן השימוש במילה במשמעות 1. בתורה מה שמופקדים היו לשמור עליו, בנביא ובחז"ל נקראו הקבוצות עצמן משמרות.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | משמרת |
| הגייה* | meshameret |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ש־מ־ר ב |
| דרך תצורה | נ' מן משקל מְִקַטֵּל |
| נטיות | ר׳ מְשַׁמְּרוֹת |
משמרת מפלדת אל־חלד
- לשון חז"ל יריעה מחוררת, העשויה לסינון היין משמריו לאחר התסיסה.
- ”הַמְשַׁמֶּרֶת שֶׁל יַּיִן, אֲסוּרָה מִשּׁוּם גִּלּוּי; רַבִּי נְחֶמְיָה, מַתִּיר.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ח, משנה ז)
- ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְנוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בַּשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כ, משנה א)
- ”מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה טו)
- מן שמרי היין. (פסולת הענבים נקראה כך במקרא והיום הוא שם לבקטריות הפעילות בתסיסה)
