משמרת

מִשְׁמֶרֶתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משמרת
הגייה^*	mishmeret
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ש־מ־ר
דרך תצורה	משקל מִקְטֶלֶת
נטיות	ר׳ מִשְׁמָרוֹת נ"י מִשְׁמַרְתִּי מִשׁמַרְתוֹ מִשְמַרְתָּהּ מִשְׁמַרְתֵינוּ מִשְׁמַרְתָּם מִשְׁמַרְתָּן. נ"ר מְשְׁמְרוֹתַי מִשְׁמְרוֹתָיו מִשְׁמְרוֹתֶיהָ מִשְׁמְרוֹתֵינוּ מִשְׁמְרוֹתֵיהֶם מִשְׁמְרוֹתֵיהֶן.

החזקת דבר באופן שיעמוד זמן מסוים ללא נזק וקלקול.
- ”וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר“ (שמות טז, פסוק כג)
לשון המקרא פקודה שיש למלא אותה ובמיוחד ציוויי התורה שחובה לקיימם.
- ”וַיִּשׁמֹר מִשְׁמַרְתִי מִצְוֹתַי חֻּקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי“ (בראשית כו, פסוק ה)
- ”וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ“ (במדבר יח, פסוק ג)
קבוצת אנשים המחולקים לעבודה, כל קבוצה בתורה.
- ” ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו“ (נחמיה יג, פסוק ל)
- ”היו כל המשמרות שוות בחלוק לחם הפנים“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה ז)
- משה תיקן משמרות רמב"ם כלי המקדש
- העבודה במפעל מתנהלת במשמרות, במשמרת לילה המשכורת גבוהה יותר.
חלק מהיום או מהלילה לפי חלוקה טבעית או מיסטית.
- {{צט|שלשה משמרות הווי הלילה משמרה ראשונה כלבים נובחים

1. מן שָׁמַר.

2. מן השימוש במילה במשמעות 1. בתורה מה שמופקדים היו לשמור עליו, בנביא ובחז"ל נקראו הקבוצות עצמן משמרות.

3. לשון חז"ל, מן אשמורה בלשון המקרא.

לשון חז"ל יריעה מחוררת, העשויה לסינון היין משמריו לאחר התסיסה.
- ארבע מידות ביושבים לפני חכמים ספוג ונפה משפך ומשמרת.
- {{צט/משנה|תולין את המשמרת בשבת ונותנין לתלויה ביו"ט
- ”משמרת אסורה משום גלוי ר' נחמיה או' אם היתה תחתונה מכוסה אף על פי שעליונה“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ז, הלכה טו)

מן שמרי היין. (פסולת הענבים נקראה כך במקרא והיום הוא שם לבקטריות הפעילות בתסיסה)

השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא