טרח
יש להוסיף לדף זה את הערך: טְרַח.
טָרַח
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | טרח |
| שורש וגזרה | ט־ר־ח, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- השקיע מאמצים, עבד רבות כדי להשיג מטרה כלשהי, עמל, יגע.
- ”אורח טוב, מהו אומר – כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי; כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני; וכל מה שטרח, לא טרח אלא בשבילי.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נח, עמוד א)
- ”איש לא טרח למנות בדיוק, כמה לשונות החליפה כבר האומה העברית“ (שאלת הלשונות בישראל, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה).
גיזרון
עריכה- השורש מופיע במקרא בבנין הפעיל ("יטריח") וכשם ("טׂרַח").
- הפועל המקביל בארמית הוא טְרַח. קליין קישר זאת לפועל הארמי "טרה" ( ”טרייה לרישיה“ (בבלי, מסכת חולין – דף מה, עמוד ב)) שמשמעו הכאה, הטחה.
- אשכלי הקביל זאת לפועל הערבי طرح שהוראתו: זרק, הטיל, וגם הכביד, הטעין משא.[1] וכן כתב גם גזניוס[2].
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: to take trouble, to take pains
- ערבית: عَكَفَ, جَهَدَ
ראו גם
עריכהטׂרַח
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טורח |
| הגייה* | torakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ט־ר־ח |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- מעמסה; נֵטֶל; דבר שקשה לטפל בו.
- ”חׇדְשֵׁיכֶם וּמֽוֹעֲדֵיכֶם שָֽׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹֽא“ (ישעיהו א, פסוק יד)
- ”אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טׇרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם“ (דברים א, פסוק יב)
- ”אבל אורח רע, מהו אומר – מה טורח טרח בעל הבית זה; פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי; כל טורח שטרח בעל הבית זה, לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נח, עמוד א)
מילים נרדפות
עריכההערות שוליים
עריכה| השורש טרח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|