הטריח
הִטְרִיחַ
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הטריח |
| שורש וגזרה | ט־ר־ח, גזרת השלמים |
| בניין | הִפְעִיל |
- גרם לאחרים עמל ויגיעה.
- ”בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר הוא אומר: אשכח פלן דקא מטרחא לי. אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל מה שאת מטריח עליו הוא מקבלך“ (ירושלמי, מסכת ברכות – דף ט, עמוד א)
- אמר לו: אם אי אתה יכול להיעשות אפוטרופוס, למה הטרחתני כל אותו טורח? (מכילתא דרשב"י, שמות ד,יד)
- "יש לך אדם כשהוא מתירא מחברו כשהוא מטריחו מניחו והולך לו" (ספרי על דברים ו)
גיזרון
עריכה- במקרא מופיע הפועל היחידאי: ”אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ“ (איוב לז, פסוק יא) בהוראת העמיס, הטעין. שהיא כנראה המשמעות המקורית של השורש ט־ר־ח, כמו שנראה מהמקרא שהביטוי טׂרַח מקביל למשא (דברים א, יב).