דוי
דְּוָי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דווי |
| הגייה* | Dvay |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ו־ה |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | נ"י: דְּוֵי- |
- לשון המקרא חֳלִי.
- [מליצה] תְּחוּשַׁת כְּאֵב (בְּעִקָּר נַפְשִׁית).
- "פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר/ קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי.../ וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר/ מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי." ("פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה", רחל המשוררת)
גיזרון
עריכה- אוגריתית, 'יאכּל-דו' yʔkl dw בהוראת - 'יאכל החולה'. מן הפועל דוה. אכדית, דָאווּ-אוּ בהוראת 'אדם חולה' . ארמית, dwy דְווי . אתיופית, דָאוָוא-יָה . ערבית, دَوًى 'דַוַא' בהוראת מחלה, חולי [1].
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהדַּוָּי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דווי |
| הגייה* | Davay |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | |
| שורש | ד־ו־ה |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | |
- לשון המקרא (-לֵב) דָּווּי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּאֵב וָצַעַר.
- ”מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי לִבִּי דַוָּי“ (ירמיהו ח, פסוק יח)
- ”עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד, תּוֹסִיפוּ סָרָה; כָּל-רֹאשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי“ (ישעיהו א, פסוק ה)
- ”תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ, כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל-פְּשָׁעָי: כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי, וְלִבִּי דַוָּי“ (איכה א, פסוק כב)
גיזרון
עריכה- מן המקרא.
מילים נרדפות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 281: dw