דָּוָה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דווה
שורש וגזרה ד־ו־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הדימום בשעת הווסת (שזולג כדיו)
    • ”וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא“ (ויקרא יב, פסוק ב)
  2. בהשאלה: הצטער. חש בכאב, בעיקר נפשי.

גיזרון עריכה

 1. ראו לקמן גיזרון השם דָוָה.
 2. הפועל במשמעות 2 מופיע פעם במקרא בפסוק לעיל בצורת פָּעֵל וכתואר ” נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה (איכה א, פסוק יג) . יתכן שיש קשר אל הפועל: זב בחילוף ד/ז על שם זליגת הדמעות מצער.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם עריכה

דָּוָה ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דווה
הגייה* dava
חלק דיבר תואר
מין נקבה
שורש ד־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות
  1. לשון המקרא אשה בזמן הוסת המלווה בכאב גופני וריחוק מן בני אדם.
    • וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה “ (ויקרא טו, פסוק לג)
    • ”וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ“ (ישעיהו ל, פסוק כב)

גיזרון עריכה

  • מילה מקראית צורת נקבה, צורת זכר לא קיימת וגזירתה תלויה בביאור גיזרון המילה.
  • או מן הפועל דָּוָה היה בצער וכצורת הפָּעֵל (כמו רזה) או לשון זיבה מן זיבת הדם ומותרי הגוף (חילוף עיצורים ז/ד[1] זָב זָבָה -דָּב דָּו דָּוָה) .

תרגום עריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם עריכה

דֵּוֶה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ד־ו־י/ה
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא(משמעות משוערת) מכאוב,חולי
    • ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת: מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי“ (איוב ו, פסוק ז)

גיזרון עריכה

  • מופיע במקרא .
  • ארמית דְּוָא/דְּוִי בהוראת חולי . ערבית משורש ד-ו-י د و ي‎ היוצר את שם העצם בהגיית 'דַוֲוְן' دَوًى‎ בהוראת חולי, מחלה.

פרשנים מפרשים עריכה

  • רלב"ג ומצודות: כמו מדוה -חולי מחלה.
  • רש"י א: כמפות שולחני לשון מדוה ב מד.
  • רש"י ב. כמפות שמססננין את המתבשיל מזיבת המאכל. חיילוף עיצורים ד/ז
  • רש"י ג. כמבטי מאכלי כלומר גס לבי להסתכל בהן ברימה כאשר אני מסתכל במאכלי ולשון משנה הוא ”ומסגי כי דוו -הולכים תוך כדי הבטה“ (בבלי, מסכת שבתדף נג, עמוד ב)[2]
  • המלבי"ם מפרש שהכ"ף מן השורש והוא כ־ד־ה (שיטתו יחידאית בזה)

תרגום עריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם עריכה

  1. בין ארמית לעברית כמו זהב דהב
  2. תמוה זהו לשון תלמוד ורש"י כתב לשון משנה