דוה

דָּוָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	דווה
שורש וגזרה	ד־ו־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הדימום בשעת הווסת (שזולג כדיו)

   • ”וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא“ (ויקרא יב, פסוק ב)

2. בהשאלה: הצטער. חש בכאב, בעיקר נפשי.

   • ”עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ“ (איכה ה, פסוק יז)
   • ”יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא תורתך אומנותנו, ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו“ (בבלי, מסכת ברכות – דף טז, עמוד ב) .

גיזרון

 1. ראו לקמן גיזרון השם דָוָה.

 2. הפועל במשמעות 2 מופיע פעם במקרא בפסוק לעיל בצורת פָּעֵל וכתואר ” נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה“ (איכה א, פסוק יג) . יתכן שיש קשר אל הפועל: זב בחילוף ד/ז על שם זליגת הדמעות מצער.

צירופים

• על זה ידוו כל הדויים

נגזרות

• דַּוָי
• דָּווּי
• מַדְוֶה

מילים נרדפות

• שתת (1)
• זב (1)
• עגם (2)

ניגודים

• עלץ

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• דיו
• דבא
• זרב

דָּוָה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דווה
הגייה*	dava
חלק דיבר	תואר
מין	נקבה
שורש	ד־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות

1. לשון המקרא אשה בזמן הוסת המלווה בכאב גופני וריחוק מן בני אדם.

   • ”וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה “ (ויקרא טו, פסוק לג)
   • ”וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ“ (ישעיהו ל, פסוק כב)

גיזרון

• מילה מקראית צורת נקבה, צורת זכר לא קיימת וגזירתה תלויה בביאור גיזרון המילה.
• או מן הפועל דָּוָה היה בצער וכצורת הפָּעֵל (כמו רזה) או לשון זיבה מן זיבת הדם ומותרי הגוף (חילוף עיצורים ז/ד זָב זָבָה -דָּב דָּו דָּוָה) .

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• זבה
• נדה
• מַדְוֶה (ב)

דֵּוֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ד־ו־י/ה
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא(משמעות משוערת) מכאוב,חולי

   • ”הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת: מֵאֲנָה לִנְגּוֹעַ נַפְשִׁי הֵמָּה כִּדְוֵי לַחְמִי“ (איוב ו, פסוק ז)

גיזרון

• מופיע במקרא .
• ארמית דְּוָא/דְּוִי בהוראת חולי . ערבית משורש ד-ו-י د و ي‎ היוצר את שם העצם בהגיית 'דַוֲוְן' دَوًى‎ בהוראת חולי, מחלה.

פרשנים מפרשים

• רלב"ג ומצודות: כמו מדוה -חולי מחלה.
• רש"י א: כמפות שולחני לשון מדוה ב מד.
• רש"י ב. כמפות שמססננין את המתבשיל מזיבת המאכל. חיילוף עיצורים ד/ז
• רש"י ג. כמבטי מאכלי כלומר גס לבי להסתכל בהן ברימה כאשר אני מסתכל במאכלי ולשון משנה הוא ”ומסגי כי דוו -הולכים תוך כדי הבטה“ (בבלי, מסכת שבת – דף נג, עמוד ב)
• המלבי"ם מפרש שהכ"ף מן השורש והוא כ־ד־ה (שיטתו יחידאית בזה)

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• דוי
• דאב