מדוה
מַדְוֶה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מדווה |
הגייה* | madve |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ו־י/ה |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
נטיות | ר׳ מַדְוִים נ"ר מַדְוֵי |
- מחלה, כאב.
- ”וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ“ (דברים ז, פסוק טו)
- ”וְהֵשִׁיב בְּךָ, אֵת כָּל-מַדְוֵה מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ, מִפְּנֵיהֶם; וְדָבְקוּ, בָּךְ.“ (דברים כח, פסוק ס)
- וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רוֹב שִׂמְחָה, וּמִתּוֹךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֹנוֹת, וְהָסֵר מִמֶּנִּי וּמִכָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵלכָּל מִינֵי חוֹלִי וְכָל מִינֵי מַדְוֶה וְכָל מִינֵי דַלּוּת וַעֲנִיּוּת (תפילה חסידית לליל שבת)
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא. מן הפועל דוה.