Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: קְדָם, קֹדֶם.

קָדַםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קדם
שורש וגזרה ק־ד־ם
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא בא לפני, בא בהתחלה, הקדים.
    • "מעשה היה וקדמו בנות לבנים, ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים" (נדרים לו. פסחים)
    • "אימתי בזמן שקדמו מי שפיכות אבל אם קדמו מי גשמי' אפי' כל שהן למי שפיכו' טמא" (מכשירין פ"ג משנה ב)

גיזרוןעריכה

  • השורש ק־ד־ם מקראי, מציין שבא לפני.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

רא גםעריכה

השורש קדם

השורש ק-ד-ם הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ק-ד-ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָדַם קוֹדֵם

(ב׳ פעוּל: קָדוּם)

יִקְדַּם קְדַם לִקְדֹּם
נִפְעַל נִקְדַּם נִקְדָּם יִקָּדֵם הִקָּדֵם לְהִקָּדֵם
הִפְעִיל הִקְדִּים מַקְדִּים יַקְדִּים הַקְדֵּם לְהַקְדִּים
הֻפְעַל הֻקְדַּם מֻקְדָּם יֻקְדַּם -אין- -אין-
פִּעֵל קִדֵּם מְקַדֵּם יְקַדֵּם קַדֵּם לְקַדֵּם
פֻּעַל קֻדַּם מְקֻדָּם יְקֻדַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקַדֵּם מִתְקַדֵּם יִתְקַדֵּם הִתְקַדֵּם לְהִתְקַדֵּם

קִדֵּםעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קידם
שורש וגזרה ק־ד־ם
בניין פִּעֵל
  1. בא לקראת, קיבל את פניו.
    • ”עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם...“ (דברים כג, פסוק ה)
    • ”בַּמָּה אֲקַדֵּם יְהוָה, אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם; הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת, בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה?“ (מיכה ו, פסוק ו)
    • ”חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי; קִדְּמוּנִי מוֹקְשֵׁי מָוֶת.“ (תהלים יח, פסוק ו) (וגם שמואל ב׳ כב, פסוק ו)
  2. לשון המקרא הלך ראשון בקבוצה.
    • קִדְּמוּ שָׁרִים, אַחַר נֹגְנִים; בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת, תּוֹפֵפֽוֹת.“ (תהלים סח, פסוק כו)
  3. עברית חדשה העלה בדרגה, העביר לעמדה בכירה יותר.
    • מכיוון שהיה לעובד מצטיין, שעשה מעל ומעבר למצופה ממנו, הקדים לבוא ואיחר לסיים, הוחלט לקדמו למנהל המחלקה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


השורש קדם

השורש ק-ד-ם הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

ק-ד-ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָדַם קוֹדֵם

(ב׳ פעוּל: קָדוּם)

יִקְדַּם קְדַם לִקְדֹּם
נִפְעַל נִקְדַּם נִקְדָּם יִקָּדֵם הִקָּדֵם לְהִקָּדֵם
הִפְעִיל הִקְדִּים מַקְדִּים יַקְדִּים הַקְדֵּם לְהַקְדִּים
הֻפְעַל הֻקְדַּם מֻקְדָּם יֻקְדַּם -אין- -אין-
פִּעֵל קִדֵּם מְקַדֵּם יְקַדֵּם קַדֵּם לְקַדֵּם
פֻּעַל קֻדַּם מְקֻדָּם יְקֻדַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקַדֵּם מִתְקַדֵּם יִתְקַדֵּם הִתְקַדֵּם לְהִתְקַדֵּם

קֶדֶםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קדם
הגייה* kedem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ד־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא [ספרותי] מזרח.
    • ”וַיִּטַּע יְהֹוָה אֱלֹהִים גַּן-בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.“ (בראשית ב, פסוק ח)
    • ”וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.“ (במדבר לד, פסוק יא)
    • ”וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה-יִּהְיֶה בָּעִיר.“ (יונה ד, פסוק ה)
  2. לשון המקרא הזמן הקדום, העבר הרחוק.

גיזרוןעריכה

  • 1: כי ברוב התרבויות בן אדם שרצה לכוון את עצמו היה פונה אל השמש קדימה כנקודת ציון, השמש לפניו, כלומר פונה אל המזרח, איפה שהשמש זורחת (ולכן בצד ימין היה דרום, משם תימן = דרום במקרא). בדומה למילה orientation 'אוריינטציה', מלטינית oriens 'מזרח' (שכמו עברית משמעה 'זורח': orior 'זרח').

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית:
  1. east‏‏‏‏
  2. yore‏‏‏‏