לִקְרַאתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לקראת
הגייה* likrat
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש ק־ר־א
דרך תצורה
נטיות כ׳ לִקְרָאתִי, לִקְרַאתְכֶם
  1. לעבר, אל.
  2. לצאת לקראת מישהו: לקבל את פניו.
    • וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן־הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר. (שמות יט, יז)
    • "לְכָה, דּוֹדִי, לִקְרַאת כַּלָּה, פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה". (מתפילת קבלת שבת)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש קרא

השורש ק־ר־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ק־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָרָא קוֹרֵא

(ב׳ פעוּל: קָרוּי)

יִקְרָא קְרָא לִקְרֹא
נִפְעַל נִקְרָא נִקְרָא יִקָּרֵא הִקָּרֵא לְהִקָּרֵא
הִפְעִיל הִקְרִיא מַקְרִיא יַקְרִיא הַקְרֵא לְהַקְרִיא
הֻפְעַל הֻקְרָא מֻקְרָא יֻקְרָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל קֹרָא מְקֹרָא יְקֹרָא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקָרֵא מִתְקָרֵא יִתְקָרֵא הִתְקָרֵא לְהִתְקָרֵא