חזרה בתשובה
(הופנה מהדף חזר בתשובה)
חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חזרה בתשובה |
| הגייה* | khazara bitshuva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- תהליך נפשי, שכלי, רוחני וחברתי אשר במהלכו משנה היחיד את תפיסתו וסדר החשיבויות בחייו וחובק דברי אמונה ומשנה אורחות חייו בהתאם.
- ”מי שיער בנפשו שבעידן החילוני הזה, המתחלן והולך, תהיה אצלנו תנועה של “חזרה בתשובה”?“ (משפחה ומשפוחה, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)
- הכאה על חטא ושיבה לדרך הישר.
- ”אמר להן נביא לישראל: חזרו בתשובה. אמרו לו: אין אנו יכולין, יצר הרע שולט בנו"“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קה, עמוד א)
- "והוא שחטא והעוה ועבר עבירות, ואחר כן חזר בתשובה שלימה ונסלח לו" (פירוש רד"ק על תהלים לב, ב)
גיזרון
עריכה- השורשים "שׁ־ו־ב" ו־"ח־ז־ר" קרובים זה לזה במשמעותם.
- במקרא השורש שׁ־ו־ב בא הן במשמעות שיבה לדרך ה' והן במשמעות שיבה לדרך החטא (ממנה נגזרו המילים משובה ו"שׁוֹבָב". ראו בערך שׁוֹבָב). ברם, בלשון המשנה התייחדה המילה "תשובה" רק לחזרה אל דרך ה'. גם הפועל "חזר" בא לעיתים לציון התחרטות, כמו בביטוי "חזר בו", ובכך יש כפל מסויים בביטוי "חזר בתשובה". כותב על כך גד בן־עמי צרפתי:
- "מכל מקום, השורש המביע את החרטה המוסרית במילואה הוא "שוב", ואין "חזר" מספיק להוראה זו, ועל כן כשהשתמשו בו בעניין זה חיזקו אותו ואמרו 'חזר בתשובה'. ויש לשים לב לביטוי זה, שהיה טאוטולוגי, אילו לא ניתקה המלה 'תשובה' את כל קשריה מהוראתה הראשונה הממשית, עד שלא יהיה פירושה אלא 'חרטה'".[1]
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: repentance, penitence
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חזרה בתשובה |
סימוכין
עריכה- ↑ "עיונים בסימנטיקה של לשון חז"ל ובדרשותיהם (סיום)" לגד בן־עמי צרפתי, לשוננו ל (תשכ"ו) 29-40.