שׁוֹבָבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שובב
הגייה* shovav
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש שׁ־ו־ב
דרך תצורה משקל קִטְלָל
נטיות נ׳ שׁוֹבֵבָה, ר׳ שׁוֹבָבִים, נ"ר שׁוֹבָבוֹת
  1. מרדן, שאינו מציית לסמכות ולמסגרת.
    • ”בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.“ (ישעיהו נז, פסוק יז)
    • ”שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם יְהוָה, כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם...“ (ירמיהו ג, פסוק יד)
    • ”עַד-מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה כִּי-בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר.“ (ירמיהו לא, פסוק כא)
    • ”דָּן עוֹד לֹא מָלְאוּ לוֹ שֶׁבַע, / וְקוֹרְאִים לוֹ "פֶּרֶא-דָּן" / כִּי מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע / אֵין שׁוֹבָב כְּדָן“ (דן השובב, מאת רבקה דוידית בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • ”הָיֹה הָיָה חָתוּל שׁוֹבָב / זָלַל חֶמְאָה, לִקְלֵק חָלָב, / וּפַעַם אֶל הַכַּד נָפַל / רֹאשׁוֹ בִּפְנִים זְנָבוֹ אֶל עָל“ (חתול שובב, מאת בלהה יפה בזֶמֶרֶשֶׁת)
  2. בהשאלה (1): בעל שמחת נעורים; עליז ושוחק.
  3. שם פרטי לזכר.
    • ”וְכָלֵב בֶּן-חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת-יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק ח)
    • ”וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ-לוֹ בִּירוּשָׁלִָם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת-שׁוּעַ בַּת-עַמִּיאֵל.“ (דברי הימים א׳ ג, פסוק ה)

גיזרוןעריכה

  • השם נגזר מהשורש שׁ־ו־ב, והפעולה שיבה יכולה לציין תנועה פיסית או תנועה רוחנית. השיבה יכולה להיות אל דרך ה' (למשל, ”לכו ונשובה אל ה'“ (הושע ו, פסוק א)), או אל דרך החטא (למשל, ”כי על כן שבתם מאחרי ה'“ (במדבר יד, פסוק מג)). השמות שובב ומשובה שייכים להוראה השנייה.
בלשון חכמים "שיבה" במשמעות הרוחנית היא רק לטובה, והשם "תשובה" הורה על חזרה אל דרך ה', כמו בביטוי חזר בתשובה. [1]
  • במקורות השם "שובב" מתאר בעיקר חוטא. אדם הסוטה מדרך הישר והולך בשרירות לבו. גם בלשון התחייה הוא בא במשמעות שלילית מאוד, לצד בן בליעל, אכזר, נבזה. למשל: ”[...]והנערים השובבים ככלבים עזי נפש לא ידעו שבעה. יפליאו מכותיו ויחדשו עליו רגע רגע את משובתם וזדון תעתועיהם“ (דִמְעַת-עֲשֻׁקִים, מאת דוד ישעיהו זילברבוש, בפרויקט בן יהודה) או אז כחץ מקשת רץ אליו נער שובב בן שש שנה, ובחימה שפוכה אחז בציצית ראשו, וישלכהו סחב והשלך על פני האדמה" "אכזר", "נבזה" "חדל אישים" "לקורות היהודים במאראקא" (מרוקו) מתוך עיתון "המגיד" מתאריך 6/3/1867, עמ' 4. לעיתים הוא מופיע בביטוי ובפרט בביטוי "הלך שובב" כבישעיהו נז יז.
אולם, כיום משמעות המילה בדרך כלל אינה כה שלילית, ומתארת קלות־דעת ועליזות. לעיתים היא משוייכת לתחום המיני.[2]

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  •   "עיונים בסימנטיקה של לשון חז"ל ובדרשותיהם (סיום)" לגד בן־עמי צרפתי, לשוננו ל (תשכ"ו) 29-40.
  •   "מילון הסלנג המקיף" מאת רוביק רוזנטל, כתר הוצאה לאור, ירושלים, 2006.

שׁוֹבֵב אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שובב
שורש וגזרה שׁ־ו־ב
בניין פִּעֵל
  1. השיב, החזיר.

גיזרוןעריכה

פרשנים מפרשיםעריכה

  • בכמה פסוקים במקרא נחלקים הפרשנים בפירוש הפועל "שׁוֹבֵב" - חלקם מפרשים אותו בהוראה "השבה" וחלקם בהוראת "שובבות". למשל: על הפסוק ”נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ“ (תהלים כג, פסוק ג) כותב מלבי"ם: "שה' עשה אותי שובב ופראי"; ולעומתו, רש"י: "רוחי שהופג בצרות ובמנוסה ישובב לקדמותו".
  • כמה מהפרשנים קישרו את פעלי השורש למנוחה ולשקט, כמו בביטוי בשובה ונחת, ולא רק להשבה ולהחזקה. למשל: אבן ג'נאח [ בספר השרשים] כותב על ”נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב (תהלים כג, פסוק ג) שלעיל: "[...] אך פרושו יניח לנפשי וישקיטנה". כך מפרש גם המצודות את הפסוק.

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

שׁוֹבֵב בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שובב
שורש וגזרה שׁ־ו־ב
בניין פִּעֵל
  1. סָרַר, סר מהדרך הטובה.
  2. גרם לאחר לחטוא.
    • ”וַתִּבְטְחִי בְרָעָתֵךְ אָמַרְתְּ אֵין רֹאָנִי. חָכְמָתֵךְ וְדַעְתֵּךְ הִיא שׁוֹבְבָתֶךְ, וַתֹּאמְרִי בְלִבֵּךְ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד“ (ישעיהו מז, פסוק י)

גיזרוןעריכה

  • יש המשערים שהשורש נגזר מהשם "שוֹבָב".[1]
  • על עידון המשמעות בעברית החדשה ראו בערך שוֹבָב. כיום, נפוץ יותר הפועל השתובב לתיאור שובבות במובנה.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • מלבי"ם כותב על הפועל ”שׁוֹבְבָה“ (ירמיהו ח, פסוק ה) בפסוק לעיל: "שהם שבים 'תשובה נצחת', ר"ל שהם שבים לנצח מדרכם, שבים מדרך הרע אל הטוב ושוב שבים מדרך הטוב אל דרך הרע" וראה בערך שובב את הכתוב במאמר "עיונים בסימנטיקה של לשון חז"ל ובדרשותיהם (סיום)".

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  •   מילון אבן־שושן : מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, תל־אביב 2003.

שׁוֹבַבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שובב
שורש וגזרה שׁ־ו־ב
בניין פֻּעַל
  1. הוחזר, הושב.
    • ”מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים“ (יחזקאל לח, פסוק ח)

גיזרוןעריכה

  • צורת סביל של הפועל שׁוֹבֵב בבניין פיעל (פוֹלֵל).
שימו לב שהטיות רבות בצורת הסביל "פוֹלַל" זהות לצורות הפעילות ב"פוֹלֵל". למשל: "שׁוֹבַבְתִי" (פוֹלַלְתִי), "מְשׁוֹבֶבֶת" (מְפוֹלֶלֶת), "תְּשׁוֹבְבוּ" (תְּפוֹלְלוּ) ועוד.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה