יש להוסיף לדף זה את הערך: מְפֻתָּח.
לערך העוסק במְפַתֵּחַ כפועל; ראו הפועל בעבר פִּתֵּחַ.

מַפְתֵּחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מפתח
הגייה* mafteakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַפְתְּחוֹת; מַפְתֵּחַ־, ר׳ מַפְתְּחוֹת־; כ׳ מַפְתְּחִי, מַפְתֶּחְךָ, מַפְתְּחוֹתַי
 
מפתחות (1) שונים
 
מפתח (6) סול עם התו סול
  1. כלי נייד המיועד ומותאם לפתיחה ולנעילה של מנגנון נעילה.
    • ”וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה וַיִּקְחוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ“ (שופטים ג, פסוק כה)
    • פתחנו את דלת הבית במפתח.
    • מפתח המכונית משחרר את נעילת ההגה ואת מערכת ההצתה.
  2. בהשאלה: ידע מהותי, או מעשה כלשהו המאפשר השגת מטרה, ופתיחת אופקים חדשים.
    • הכרת האויב – מפתח לנצחון.
  3. בהשאלה: רשימה או טבלה של סימנים או אותיות, או נוסחה מתמטית מורכבת אשר עליה מבוסס מערך הצפנה שיטתי, ועל פיה מושק פענוח מסרים מוגנים.
    • הרשימה
      א־ב־ ג־ ד־ה־ו־ ז־ח־ט־י־כ
      ת־ש־ר־ק־צ־פ־ע־ס־נ־מ־ל
      היא המפתח לצופן אתב"ש.
  4. בהשאלה: מראה מקום, רשימה אלפביתית של שמות ומונחים ובצדם הפניה לעמוד בספר, לספר, למאמר וכדומה שם אפשר למצוא אותם בהקשר כלשהו; אינדקס.
    • בסוף הספר מצורף מפתח שמות האישים.
  5. כלי שבאמצעותו ניתן להדק או לשחרר נקודת חיבור בין חלקים מוברגים.
    • דרוש מפתח ברגים כדי לפרק את ראש המנוע.
  6. [מוזיקה] ציון בראש החמשה, המדריך את הקורא לגבי הסידור המוזיקלי של התוים שביצירה.
    • מפתח סול קובע שהתו סול יכתב על הקו השני מלמטה.
  7. שדה או שדות בטבלה במסד נתונים היחודיים לכל רשומה ורשומה.
    • מקובל לקבוע מפתח נומרי רץ לטבלה שאין לה מפתח לוגי.

גיזרון

עריכה
  • מקור המילה במקרא. מילה דומה בערבית באותה משמעות: مِفْتَاح (הגייה: מִפְתַאח).

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מפתח
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפתחות
  ערך בוויקיפדיה: מפתח העניינים
  ערך בוויקיפדיה: מפתח (מוזיקה)

מִפְתָּח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מפתח
הגייה* miftakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִפְתַּחִים; מִפְתַּח־, ר׳ מִפְתְּחֵי־
  1. לשון המקרא פתיחה.
    • ”שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים“ (משלי ח, פסוק ו)
  2. רוחב הפתח.
    • המרחק בין שני עמודים תומכים הוא מפתח הגשר.

תרגום

עריכה
  • אנגלית: span‏‏‏‏

מְפַתֵּחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מפתח
הגייה* mefateakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ת־ח
דרך תצורה משקל מְקַטֵּל
נטיות ר׳ מְפַתְּחִים
  1. תמיסה שטובלים בה סרט או ניר צילום ומביאה לשנוי כימי ולהופעת התמונה עליהם.
    • לאחר זמן קצוב במפתח יש להפסיק את פעולתו ולקבע את התמונה.
  2. אדם שמקצועו עיבוד, גילוף והכנת פיתוחים בחומרים שונים כדוגמת אבן ומתכת.
  3. לשון המקרא לוחם השב מן הקרבות כמנצח ומסיר את נשקו מעליו.
  4. אדם שמקצועו פיתוח תכנה.

גיזרון

עריכה
  • בינוני מן הפועל פיתח.
  • באשר למשמע השלישי דלעיל, מעניין להתבונן בשורש המקביל בערבית - فتح. בערבית אנו רואים כי שם העצם فَتْحٌ וברבים فُتُوحٌ משמעו 'נִצָּחוֹן כַּבִּיר'.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

תמיסה לצילום:

מכין פיתוחים:

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מעבדת צילום


השורש פתח

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ

(ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ)

יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ
נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ
פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ

הערות

עריכה
  • בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב).
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]