הגיף
הֵגִיף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הגיף |
| שורש וגזרה | ג־ו־ף א, גזרת נע"ו/י |
| בניין | הִפְעִיל |
- סגר, נעל.
- הגפתי את התריסים לאחר הידיעה על האובך המתקרב.
- "ױנטל משפופרת וכסה או שהגיף את הדלת הקדוש כשר" (משנה, מסכת פרה, פרק ו', משנה א')
- "או שנכנסו זה אחר זה והגיפו הדלתות (במנעול)" (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן י"א, סעיף א')
- החולים ששכבו בבית החולים קראו לאחיות כי הגשם חדר פנימה, ואבו שהן תגפנה להם את האשנבים.
גיזרון
עריכה- הפועל מופיע פעם אחת בלבד במקרא: וָאֹמַר לָהֶם לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם עַד חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְעַד הֵם עֹמְדִים יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת וֶאֱחֹזוּ (נחמיה ז, ג). ככל הנראה מקורו בארמית או בפרסית.
מובאות נוספות
עריכה- "הגיפה ולא מירקה, או שפתחתו הרוח" (משנה, מסכת אוהלות, פרק י"ג, משנה ד')
- "הגיפו היטב את התריסים / בחוץ קר, ורוח, ומצפים בחוץ למטר." ("שיר לאוהבים הנבונים", נתן זך)
תרגום
עריכהראו גם
עריכה
| השורש גוף א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|