מגף
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֻגָּף.
מַגָּף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מגף |
| הגייה* | magaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־פ־ף |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
| נטיות | ר׳ מַגָּפַיִם, מַגָּפֵי־ (ריבוי זוגי) |
- לשון חז"ל נעל כבדה העוטפת גם את שׁוֹק הרגל.
- ”לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסֻמָּר, [...] וְלֹא בְשִׁרְיוֹן, וְלֹא בְקַסְדָּא, וְלֹא בְמַגָּפַיִם.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ב)
- ”הגימ"ל – הרי הוא מגף, כזה שמצויר על-גבי הקופסאות של משחת נעלים ושד קטן בעל זנב מצחצח אותו בזריזות מרובה…“ (ספיח, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”במשך שעה ארוכה שוטט הנציב העליון בהיותו לבוש מגפיים ברחובות העיר השטופים מים כדי לתהות על מדת הנזקים שנגרמו לעיר.“ ("דאר היום", 7 בפברואר 1935, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- נעלתי מגפי גומי כדי לקפוץ בשלוליות.
גיזרון
עריכהפרשנים מפרשים
עריכה- רמב"ם, פירוש המשניות, מסכת שבת, פרק ו, משנה ב: "מגפיים, מלבוש של ברזל יתכסה בו האדם בשעת המלחמה כדי שלא יכו אותו ויפול."
- מגיד משנה על הלכות שבת פרק יט: "עוד שם מגפיים פוזמקי פירש"י אנפלאות של ברזל כמ"ש רבינו."
- פירוש רבי עובדיה מברטנורא על משנה כלים יא ח: "מגפיים - בתי שוקים של ברזל שנושאין אנשי המלחמה."
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- בתי שוקיים (מיושן)
