השורש נ־ג־ף הוא שורש מגזרת חפ"נ.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
---|
משמעות עיקרית |
הכאה תבוסה
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
נטיות הפעלים
עריכה
נ־ג־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָגַף
|
נוֹגֵף
|
יִגֹּף
|
נְגֹף
|
לִנְגֹּף או לִגֹּף
|
נִפְעַל
|
נִגַּף
|
נִגָּף
|
יִנָּגֵף
|
הִנָּגֵף
|
לְהִנָּגֵף
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
הֻגַּף
|
מֻגָּף
|
יֻגַּף
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
נִגֵּף
|
מְנַגֵּף
|
יְנַגֵּף
|
נַגֵּף
|
לְנַגֵּף
|
פֻּעַל
|
נֻגַּף
|
מְנֻגָּף
|
יְנֻגַּף
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַגֵּף
|
מִתְנַגֵּף
|
יִתְנַגֵּף
|
הִתְנַגֵּף
|
לְהִתְנַגֵּף
|