| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שוק
|
| הגייה* |
shok
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
משקל קוֹל
|
| נטיות |
ר׳ שׁוֹקַיִם; שׁוֹק־, ר׳ שׁוֹקֵי־; כ׳ שׁוֹקוֹ
|
תבליט של השוק.
- חלקה התחתון של הרגל, מן הברך עד לקרסול.
- ”וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת-הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים-לְפָנֶיךָ אֱכֹל“ (שמואל א׳ ט, פסוק כד)
- ”קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי-שֹׁבֶל גַּלִּי-שׁוֹק“ (ישעיהו מז, פסוק ב)
- (גאומטריה) כינוי לאחת משתי הצלעות במשולש, בטרפז וכיו"ב הנשענת על הבסיס.
- משולש שווה שוקיים הוא משולש שלפחות שתיים מצלעותיו שוות.
השוואה ללשונות אחיות: אוגריתית שֲׁק 𐎌𐎖 . באכדית: "šiqu" ., בארמית: ܫܩܐ (שָׁקָא) ובערבית: سَاق (סָאק).
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שוק
|
| הגייה* |
shok
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
שאילה מלועזית
|
| נטיות |
|
- [סלנג] פאניקה, פליאה גמורה, טראומה רגעית, הלם.
- חטפתי שוק כאשר שמעתי את הדברים.
 ערך בוויקיפדיה: הלם |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שוק
|
| הגייה* |
shuk
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ו־ק
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ שְׁוָקִים; שׁוּק־, ר׳ שׁוּקֵי־
|
דוכן פירות בשוק ברצלונה
- מקום מסחר, זירה בה מתנהל סחר.
- ”בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִגַּנּוֹתָיו, מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל.“ (משנה, מסכת דמאי – פרק ה, משנה ז)
- ”נַחְתֹּם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וְכֵן הָאִשָׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכֹּר בַּשׁוּק אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה.“ (משנה, מסכת חלה – פרק ב, משנה ז)
- ”אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה בְשׁוּק שֶׁל פַּטָּמִין שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין וּמַנִּיחִין אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחַלּוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שׁוּק שֶׁל צַמָּרִים הָיָה.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה ט)
- [סלנג] מצב שבו כל אדם עושה כרצונו מבלי שתאכף עליו משמעת.
- היום היה מבחן בספרות וכולם העתיקו, איזה שוק!
- כשהמורה נכנסה וכלום המשיכו לדבר היא גערה "מה זה פה? שוּק?!"
- לשון המקרא רחוב, דרך עירונית שבשוליה בתים.
- ”עֹבֵר בַּשּׁוּק אֵצֶל פִּנָּהּ וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד.“ (משלי ז, פסוק ח)
- ”אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו.“ (שיר השירים ג, פסוק ב)
- ”...כִּי-הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל-בֵּית עוֹלָמוֹ וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים.“ (קהלת יב, פסוק ה)
- ”האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב“ (בבלי, מסכת קידושין – דף מ, עמוד ב)
- בבלית-עתיקה בהגיית: אַ-שֻׁקְ-קֻ (אות ק' מוכפלת-ašūkku) בהוראת: דוכן [1]. המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: سُوق (סוּק). ארמית סורית: ܫܘܩܐ (שׁוּקָא).
השורש שׁוק ב
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שווקים |
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
שיווק
|
| שורש וגזרה |
שׁ־ו־ק, שלמים
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- עברית חדשה פרסם, קידם מכירות.
- לאחר שהממציא שיווק את ההמצאה שלו הוא זכה להצלחה רבה.
- גזירת פועל מן שׁוּק לעיל.
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2005-ašūkku , page: 479
ערך בוויקיפדיה: שוק (איבר)
השורש שׁוק ב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שווקים