יריד
יָרִיד
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יריד |
| הגייה* | yarid |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ר־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | יְרִיד־; ר׳ יְרִידִים, יְרִידֵי־ |
- מתחם באויר הפתוח שבו מתקבצים סוחרים, ועפ"ר יש שם מתקני שעשועים ומופעי בידור לקהל הרחב.
- ”הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהם בהמה עבדים ושפחות“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יג, עמוד א)
- "הוּא אוֹסֵף אֶת כּוֹכָבָיו וְיוֹרֵד הָעִירָה / בַּיָּרִיד לִמְכֹּר אוֹתָם עֲשָׂרָה בְּלִירָה" (עֵץ הַכּוֹכָבִים
, מאת לייב מורגנטוי, בתרגום יורם טהרלב)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל משורש י-ר-ד משום שרוב הירידים היו מקדם בערי־החוף, שהן במורד קרוב אל הים (השוו: יורד ים, ובארמית “נחותי־ימא”). ומזה נתפשטה מלה זו אף על שווקים שלא על חוף הים, כמו שם המקום: “ירידה של בוטנה" בימי המשנה היה היריד קשור בחגים הנכריים (בסורית עִאדָא חג, ובערבית – עִיד)
