יָרֵךְעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ירך
הגייה* yarekh
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ר־ך
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ ירֵכַיִים; יֶרֶך־, ר׳ יַרכֵי־
 
ירך
  1. לשון המקרא [אנטומיה] הפרק העליון בגף התחתון בגוף אדם, בין מפרק האגן למפרק הברך.
    • ”וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.“ (בראשית כד, פסוק ט)
    • ”ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בְּהֵאָבְקוֹ עמו“ (בראשית לב, פסוק כו)
    • ”חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך“ (תהלים מה, פסוק ד)
    • ”וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה“ (שופטים טו, פסוק ח)
  2. לשון המקרא [אנטומיה] צידי גוף האדם שבין הצלעות התחתונות לאגן; לשון נקיה לאיברי הרבייה.
    • ”וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ“ (שמות א, פסוק ה)
  3. הפרק העליון בגף חיה, עוף או חרק.
  4. לשון המקרא צד, פאה.
  5. לשון המקרא רגל של רהיט.[1]
    • ”וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.“ (שמות כה, פסוק לא)
    • ”וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא“ (במדבר ח, פסוק ד)
  6. הקו הניצב (רגל) של האות הכתובה.

גיזרוןעריכה

  • השוו למצרית קדומה - areq אֲרֶכּ, וגם - וָואְר wʕr , (ארמית, וואר בהוראת ברח) .מושאל מן מצרית קדומה לדימוטית 'אָּלְכְּ' - בהוראת 'מִפרַק הרגליים' .ארמית: יַרְכָּא; אכדית: arku, arkâtu -- גב, אחוריים; ערבית: وَرِكٌ (warikun) -- ירך, מותן.[2][3] 𐤀

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

1עריכה

  • אנגלית: thigh‏‏‏‏

2עריכה

  • אנגלית: loin‏‏‏‏

מידע נוסףעריכה

  • הרבוי בא בצורת הזוגי- ירֵכַיִים.
  • צורת הסמיכות היא יֶרֶך־, בדומה למלה גָּדֵר.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ירך

סימוכיןעריכה

  1. לפי רש"י על שמות כה לא.
  2. "ירך",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 3409)
  3. Wolf Leslau - Semitic and Egyptian Comparisons .Journal of Near Eastern Studies. Vol. 21, No. 1 (Jan., 1962), pp. 44. Published by: The University of Chicago Press