מָגוֹףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגוף
הגייה* magof
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־ף א
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מְגוֹפִים; מְגוֹף־, ר׳ מְגוֹפֵי־
 
מגוף
  1. עברית חדשה שסתום הפותח או סוגר את מעבר הנוזל דרכו באמצעות התקן פנימי דמוי סכר, העולה ויורד בניצב לקו הזרימה.
    • אין מים בברזים, כי המגוף הראשי סגור.
    • מגוף שהתקלקל בעת עבודות בפרויקט נתיבי איילון, עיכב את העברת הצינור וגרם להפסקה בזרם המים.“ ("מעריב", 14 באוקטובר 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרוןעריכה

  1. מן מגופה בלשון חז"ל.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש גוף א

השורש ג־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעליםעריכה

ג־ו־ף א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵגִיף מֵגִיף יָגִיף הָגֵף לְהָגִיף
הֻפְעַל הוּגַף מוּגָף יוּגַף -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שסתום
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שסתומי שער