פתיחת התפריט הראשי

מְגוּפָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגופה
הגייה* megufa
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ו־פ א
דרך תצורה
נטיות ר׳ מְגוּפוֹת; מְגוּפַת־, ר׳ מְגוּפוֹת־
 
מגופה לאטימת לוע תותח כשאינו בשימוש.
  1. פקק, סגר לאטימת פתח של כלי.
    • בתחתית אגן השמן של המנוע יש מגופה להרקת השמן.
    • "מחט או טבעת... נמצאו במגופת החבית מִצִדֵיהַ, טמאין." (משנה כלים ט א)
    • "ואמר רבא: מגופת חבית שתֻקנה נוטלין ממנה לידים." (חולין קז א)

גיזרוןעריכה

  1. ראה הגיף.

תרגוםעריכה


השורש גוף א

השורש ג־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעליםעריכה

ג־ו־ף א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵגִיף מֵגִיף יָגִיף הָגֵף לְהָגִיף
הֻפְעַל הוּגַף מוּגָף יוּגַף -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

ראו גםעריכה