מְגוּפָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגופה
הגייה* megufa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ו־פ א
דרך תצורה
נטיות ר׳ מְגוּפוֹת; מְגוּפַת־, ר׳ מְגוּפוֹת־
 
מגופה לאטימת לוע תותח כשאינו בשימוש.
  1. לשון חז"ל פקק, סגר לאטימת נקב בדופן או בתחתית כלי קיבול.
    • בתחתית אגן השמן של המנוע יש מגופה להרקת השמן.
    • "מחט או טבעת... נמצאו במגופת החבית מִצִדֵיהַ, טמאין." (משנה כלים ט א)
    • "ואמר רבא: מגופת חבית שתֻקנה נוטלין ממנה לידים." (חולין קז א)

גיזרוןעריכה

  • מן ג-ו-ף, הגיף.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הקדרות (תש"י), 1950; מילון למונחי המכונית (תשט"ו), 1955; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש גוף א

השורש ג־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעליםעריכה

ג־ו־ף א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵגִיף מֵגִיף יָגִיף הָגֵף לְהָגִיף
הֻפְעַל הוּגַף מוּגָף יוּגַף -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-