מגופה
מְגוּפָה עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מגופה |
| הגייה* | megufa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־ו־פ א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ מְגוּפוֹת; מְגוּפַת־, ר׳ מְגוּפוֹת־ |
- לשון חז"ל פקק לאטימת חור בדופן או בתחתית כלי קיבול, חבית וכדומה.
- בתחתית אגן השמן של המנוע יש מגופה להרקת השמן.
- "מחט או טבעת... נמצאו במגופת החבית מִצִדֵיהַ, טמאין." (משנה כלים ט א)
- "ואמר רבא: מגופת חבית שתֻקנה נוטלין ממנה לידים." (חולין קז א)
גיזרון עריכה
- מן ג-ו-ף, הגיף.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הקדרות (תש"י), 1950; מילון למונחי המכונית (תשט"ו), 1955.
צירופים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
| השורש גוף א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|