מגופת תותח
מְגוּפַת תּוֹתָח
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מגופת התותח |
הגייה* | megufat totakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | צרף |
נטיות | ר׳ מְגוּפוֹת תּוֹתָחִים |
- עברית חדשה (כלי נשק) פקק או מכסה לאטימת לוע תותח כשאינו בשימוש.
- לועו של תותח שנקשר לדופן האונייה ושבת מפעולה נחסם בפקק עגול עשוי עץ או שעם שנקרא מְגוּפָה.
גיזרון
עריכה- מן מגופה.
מובאות נוספות
עריכה- ”הם מדליחים את אור-הלבנה החיור [...] דרך האשנבים הפתוחים, מהם בולטים התותחים המפוקקים.“ (בילי בוד - איש התורן הקדמי, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)