מַנְעוּלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנעול
הגייה* man'ul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ע־ל ב
דרך תצורה משקל מַקְטוּל
נטיות ר׳ מַנְעוּלִים; ס"ר מַנְעוּלֵי־
 
מנעול
  1. לשון המקרא התקן מכני ממתכת לנעילת דלתות ושערים, המופעל באמצעות מפתח מיוחד לו.
    • ”קַמְתִּי אֲנִי, לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי; וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל, כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל (שיר השירים ה, פסוק ה)
    • ”כָּל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָמֵא, חוּץ מִן הַדֶּלֶת, וּמִן הַנֶּגֶר, וּמִן הַמַּנְעוּל [...].“ (משנה, מסכת כליםפרק יא, משנה ב)
    • "וישמט מידה ויעזוב בגדו בידה ויפרוץ את המנעול וינס מפניה ויצא החוצה." (ספר היובלים/לט)
    • סגרתי את הדלת ונעלתי אותה במנעול.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מנעול