מַחְתֶּרֶת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחתרת
הגייה* makhteret
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ת־ר
דרך תצורה משקל מַקְטֶלֶת
נטיות ר׳ מַחְתָּרוֹת; מַחְתֶּרֶת־, ר׳ מַחְתְּרוֹת־
 
אנדרטה למחתרת לח"י - מחתרת שפעלה לפני הקמת מדינת ישראל
  1. בהשאלה מן (2): תנועה בלתי חוקית הפועלת נגד השלטון הקיים במדינה מסוימת.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
  2. לשון המקרא מקום מוסתר, שאין יודעים על קיומו.
    • ”אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים.“ (שמות כב, פסוק א)
    • ”גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים לֹא-בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל-כָּל-אֵלֶּה.“ (ירמיהו ב, פסוק לד)

גזרון

עריכה
 2. משמעותה המקראית של תיבת 'מחתרת' מפורשת בהוראת מנהרה או מחבוא, מן הפועל חת"ר המקביל לשורש ח-פ-ר , כמו בפסוק ”אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם“ (עמוס ט, פסוק ב) וגם, ”חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים“ (איוב כד, פסוק טז) בדרשת יוסי על אנשי סדום מוצגים הם כ'חותרים' - 'גנבים המחפשים פרצות' . ”יהמו ככלב ויסובבו עיר ובאים וחותרים שם ונוטלין אותו ממון“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף קט, עמוד א) [1].

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מחתרת

סמוכין

עריכה
השורש חתר

השורש ח־ת־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ח־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָתַר חוֹתֵר

(ב׳ פעוּל: חָתוּר)

יַחְתוֹר חֲתוֹר לַחֲתוֹר
נִפְעַל נֶחֱתַר נֶחֱתָר יֵחָתֵר הֵחָתֵר לְהֵחָתֵר
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל
  1. מאת-יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן . ספר יונה: 'פירוש ישראלי חדש : מסעות יונה בים הספרות היהודית לדורותיה'