הִקְפִּיא עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הקפיא
שורש וגזרה ק־פ־א
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הפך נוזל למוצק, ע"פ רוב תוך קירור.
    • ”הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי; וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי (איוב י, פסוק י)
    • יַקְפִּיא כַּנֵּד אֲגַם וָנָחַל; וְיַעֲטוּ מְעִיל קֶרַח כַּשִּׁרְיוֹן.“ (בן סירא מד, פסוק כא)
    • "הקפיא לב הים ועלה הים ומלא על כל גדותיו" (מדרש תהלים קיד)
  2. עברית חדשה עצר תהליך, פעולה, או תוכנית, מנע את ההתקדמות.

גיזרון עריכה

  • השורש מארמית: בלשון חז"ל קפא גם ובעיקר לציפה ועליה למעלה. כנראה מדרך הקרח לצוף על המים.
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: הקפאה
השורש קפא

השורש ק־פ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים עריכה

ק־פ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָפָא קוֹפֵא,

(ב׳ פעוּל: קָפוּא)

יִקְפָּא קְפָא לִקְפֹּא
נִפְעַל נִקְפָּא נִקְפָּא יִקָּפֵא הִקָּפֵא לְהִקָּפֵא
הִפְעִיל הִקְפִּיא מַקְפִּיא יַקְפִּיא הַקְפֵּא לְהַקְפִּיא
הֻפְעַל הֻקְפָּא מֻקְפָּא יֻקְפָּא -אין- -אין-
פִּעֵל קִפֵּא מְקַפֵּא יְקַפֵּא קַפֵּא לְקַפֵּא
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקַפֵּא מִתְקַפֵּא יִתְקַפֵּא הִתְקַפֵּא לְהִתְקַפֵּא