| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
המס
|
| הגייה* |
hemes
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ה־מ־ס
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ הֲמָסִים
|
- לשון המקרא עץ יבש.
- ”כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ“ (ישעיהו סד, פסוק א)
- הוריתי לגנן לגדוע את ההמס שהתערטל מעלים לגמרי.
מופיע פעם אחת בתנ"ך בצורת הרבים.
- גרם שיימס, הפך ממצב מוצק למצב נוזלי.
- ”אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים, אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת-לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם...“ (דברים א, פסוק כח)
- הֲמִסּוֹתִי את הדבש בתוך התה הרותח.
- מקור השורש מ-ס-ס הינו מן המקרא.
| השורש מסס
|
|
השורש מ־ס־ס הוא שורש מגזרת הכפולים.
| מ־ס־ס
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
מַס
|
מַס
|
יָמֹס
|
מֹס
|
לָמֹס
|
| נִפְעַל
|
נָמַס
|
נָמֵס
|
יִמַּס
|
הִמַּס
|
לְהִמֵּס או לְהִמַּס
|
| הִפְעִיל
|
הֵמֵס
|
מֵמֵס
|
יָמֵס
|
הָמֵס
|
לְהָמֵס
|
| הֻפְעַל
|
הוּמַס
|
מוּמָס
|
יוּמַס
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
מוֹסֵס
|
מְמוֹסֵס
|
יְמוֹסֵס
|
מוֹסֵס
|
לְמוֹסֵס
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְמוֹסֵס
|
מִתְמוֹסֵס
|
יִתְמוֹסֵס
|
הִתְמוֹסֵס
|
לְהִתְמוֹסֵס
|
- בבניין הפעיל; המטה לפי הִמִּיס או לפי הֵמִיס אינו תקני.
| |
|
