- לשון המקרא כעס. נקם. התמלא בכעס על מעשה רע. והשיב גמול מתאים.
- ”כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב “ (מלכים א׳ ח, פסוק מו)
- ” אוֹדְךָ אדני כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי“ (ישעיהו יב, פסוק א)
- באוגריתית: 𐎀𐎔 (אַף).[1] קרוב אל אף או חרון אף. בעגה המואבית החקוקה בכתובת מישע מצוייה תיבת 'יאנף' בהוראת: יכעס, יתנקם ציטוט מן המצבה: "וַיְעַנֵּו אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן[ו], כִּי יֶאֱנַף כְּמֹש בְּאַרְצֹה". השוו: ”הֲנָשׁוּב֙ לְהָפֵ֣ר מִצְוֹתֶ֔יךָ וּ֨לְהִתְחַתֵּ֔ן בְּעַמֵּ֥י הַתֹּעֵבֹ֖ות הָאֵ֑לֶּה ?! הֲלֹ֤וא תֶֽאֱנַף־בָּ֙נוּ֙ עַד־כַּלֵּ֔ה לְאֵ֥ין שְׁאֵרִ֖ית וּפְלֵיטָֽה“ (עזרא ט, פסוק יד)
- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 80; לוח UT 137
