חוּשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוש
הגייה* khush
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ו־שׁ
דרך תצורה
נטיות ר׳ חוּשִׁים
  1. היכולות של יצור חי לקלוט מידע או גרויים מהסביבה או מהגוף.
    • ”על ידי חמשת חושינו: חוש הרְאִיָה, חוש השמיעה, חוש הרֵיחַ, חוש הטעם, חוש המֵשוּש. האדם יכול להכיר ולהשיג את הטבע באמצעות עיניו, אזניו, אַפּו, לשונו ועורו.“ (האדם והטבע, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
  2. כשרון טבעי לעשות משהו בצורה מוצלחת מבלי הצורך להסתמך על ידע או על לימוד מוקדם.

גיזרוןעריכה

  • מהפועל חש (ב) בלשון חז"ל. דמיון בין המילה "חוש" בעברית למקבילתה בערבית حِسّ (הגייה:חִס) .

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חוש