נזלת
נַזֶּלֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נזלת |
הגייה* | nazelet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | נ־ז־ל |
דרך תצורה | משקל קַטֶּלֶת |
נטיות | ר׳ נַזָּלוֹת; נַזֶּלֶת־, ר׳ נַזְלוֹת־ |
- הפרשה רירית מן האף, בדרך כלל עקב הצטננות.
- ”הַשָּׁפָן / הַקָּטָן / שָׁכַח לִסְגֹּר הַדֶּלֶת / הִצְטַנֵּן / הַמִּסְכֵּן / וְקִבֵּל נַזֶּלֶת“ (הַשָּׁפָן הַקָּטָן , מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "לִבְשִׁי אֶת זֹאת, לִבְשִׁי בֵּינְתַיִם/ פֹּה תּוֹפְסִים תָּמִיד/ נַזֶּלֶת מִן הַטַּל" ("רינה"/ נתן אלתרמן)
- אחד מתסמיני השפעת הוא נזלת.
גיזרון
עריכה- בלשון המקרא: ”חֳרִי אַף“ (ישעיהו ז, פסוק ד), השוו - חריונה
- מחידושי אליעזר בן־יהודה. ב'"הצבי" מי"ד חשוון (התרמ"ט 1888), במדור "הספרות והלשון", בהמשך מאמר ביקורת של העורך על "האשכול", הוא כותב:
- העורכים החכמים קוראים ל"סקרופיל" נזילה ול"קַטַר" יצרו שם חדש, הדומה לשמו בלשונות אירוֹפה, והוא קטרון. אך פירוש נזילה לפי השימוש בכל ספרות הרופאה בעברית הוא "קַטַר"[1], ועשוהו הסופרים לפי לשון ערבית, שגם בה יקראו לזה נַזְלָה.[2] רק שלפי דעתנו טוב היה לתת להשם הזה צורה אחרת מעט, והיא צורת כל שמות המחלות בלשון עברית, כפי אשר התברר לנו, והוא משקל פַעֶלֶת, שחפת, קדחת, צרעת, וכו',[3] וכן גם פה נַזֶּלֶת, והייתה אז המלה מיוחדת לשם מחלה, מה שאין כן נזילה, שהיא שם הפעולה בכלל.
- ייתכן כי החידוש נעשה גם בשל הדמיון הצלילי למילה הלועזית nasal – אפי.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נזלת |
- אילון גלעד, עַגֶּבֶת, חַזֶרֶת וכַּלֶּבֶת: מנין הגיעו כל המחלות?, באתר "הארץ", 22/11/2017