נכפה

נִכְפָּה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ניכפה
שורש וגזרה	כ־פ־י/ה
בניין	נִפְעַל

1. נהפך על פניו.

   • ”תני דרגש נזקפת ואינה נכפית“ (ירושלמי, מסכת ברכות – דף ג, עמוד ד)
   • ”חזקיה ראה אותו (את השד) ונפל על פניו ומת א"ר פנחס הכהן מעשה באחד שראה אותו ונכפה על פניו“ (במדבר רבה, פרשה יב, סימן ג)
   • שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית ריב"א שמות פרק יט

2. הוכרח. פעל עליו כוח חזק ממנו והכריחו נגד רצונו.

   • אכל מצה והוא נכפה בעת שטותו.

גיזרון

• הפועל כָּפָּה נמצא פעם אחת במקרא ויש בו משמעות מפוצלת

מילים נרדפות

• הוכרח

ראו גם

• כפוי

נִכְפֶּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ניכפה
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם (תואר)
מין	זכר
שורש	כ־פ־י/ה
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	נ׳ נִכְפֵּית

1. לשון חז"ל חלה חולי נפש זמני איבוד הדיעה. הלוקה בו נופל לארץ. כנראה מחלת הנפילה

   • ”אמ' לו בתי זאת חולה היא שוטה היא נכפית היא משוממת היא“ (תוספתא, מסכת כתובות – פרק ז, הלכה י)
   • אכל מצה והוא נכפה בעת שטותו (רמב"ם הלכות חמץ ומצה)

גיזרון

תואר מן הפועל נִכְפָּה דלעיל מן 2 שכוחות חזקים ממנו שולטים עליו. או מן 1. מדרכו ליפול על פניו.

ראו גם

• כְּפִיָּתִי, כפיתיות.
• כפיון
• כפאו שד