סריס
סָרִיסעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סריס |
| הגייה* | saris |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ר־ס |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ סָרִיסִים |
- לשון המקרא שר, בעל משרה רמה בשרות השליט.
- גבר שעבר סרוס, שנכרתו אשכיו או שנולד ללא אשכים.
- ”וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ“ (ישעיהו נו, פסוק ג)
- ”וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים וְנָתוֹן תַּמְרֻקֵיהֶן.“ (אסתר ב, פסוק ג)
- ”הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ, וְלֹא מְיַבֵּם.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ח, משנה ה)
- גבר מעל גיל 20, שלא מצויים בו סימני בגרות.
- ”כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפילו הביא לאחר מכאן הרי הוא כסריס“ (בבלי, מסכת יבמות – דף פ, עמוד ב)
גיזרוןעריכה
- מאכדית ša rēši (מילולית: של הראש) = "משרת, פקיד בכיר (של המלך)" וממנו: "גבר מסורס", על שום שבעת העתיקה היו אנשי החצר לעתים קרובות מסורסים כדי שלא יהיו עסוקים בבנית משפחה ויהיו פנוייים לעבודת המלך, וכן במקרה שהיו שומרים על נשי המלך כדי שלא יחשדו מהם.
מידע נוסףעריכה
- כשרצו להתבטא ביתר חופשיות בקרב שכניהם המוסלמים פיתחו יהודי מרוקו מעין שפת סתרים שמשמעותה המדויקת מובנת רק להם ,אחת מן תיבות אלה היתה תיבת "סריס" בהוראת פחה,מושל המחוז [1].
תרגוםעריכה
מידע נוסףעריכה
- שאין בו יכולת פריון
- ”הבצלים הסריסים ופול המצרי שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומותרים בשביעית“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ט)
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: סריס |
סמוכיןעריכה
- ↑ משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד