הושר

הוּשַׁר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הושר
שורש וגזרה	שׁ־י־ר א, גזרת נע"ו/י
בניין	הֻפְעַל

1. הֻשְׁמַע שִׁיר, הֻבַּע בִּצְלִילִים וּבְמַנְגִּינָה.

   • ”בַּיּוֹם הַהוּא, יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה...“ (ישעיהו כו, פסוק א)
   • "...זמר שיר ישן נושן/ שהיום פה בשניים נשיר/ בשניים נשיר/ כי השיר לא נגמר/ תמיד הוא יוּשַׁר..." "אהבה היא שיר לשניים", כתבה: עדנה פלג

גיזרון

• הפועל ש-י-ר מופיע פעם אחת במקרא בבניין הופעל. כמו כן, לשורש העברי ש-י-ר ולמשמעיו מקבילות דומות גם בערבית: شِعْر (מזמור, שירה), וגם באכדית- šaru (פיזז, רקד).

ראו גם

• שר
• שורר
• השתורר