שורר
שׁוֹרֵר עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | שׁורר |
| שורש וגזרה | שׁ־י־ר א, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא פָּצַח בְּזִמְרָה, הֵפִיק מִפִּיו שִׁיר וּמַנְגִּינָה.
- ”...וְכָל-עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהַמְשׁוֹרְרִים בִּכְלֵי הַשִּׁיר וּמוֹדִיעִים לְהַלֵּל...“ (דברי הימים ב׳ כג, פסוק יג)
- "תענוגי הנשים הם שתיית קאווע [...] ולפעמים תְּשׁוֹרֵרְנָה ג"כ בְּקוֹל עָרֵב וְנָעִים." שמשון בלוך, "שבילי עולם א'"
- "סִיחַ תְּהַלְּלִי וְשִׁיר תְּשׁוֹרְרִי/ עִלְזִי וְשִׂישִׂי וְשִׂמְחִי/ פְּאֵר וָשֶׁבַח פִּצְחִי..." אלעזר הקליר, "קדושתות לשבתות הנחמה", "אבדה וספה חרפתך"
- "...בעטרות שבע למקוטרת מור/ לכן שׁוֹרַרְנוּ בקריאת הלל לגמור." יניי, "עשירייה מקרובה לסוכות", "אז שבעה ימים בסוכה נשב"
- בייחוד בבינוני כָּתַב שִׁירָה; כָּתַב וְחִבַּר מִלִּים וּבָתִּים (אוֹ חֲטִיבוֹת) וְנָתַן בָּהֶם יְסוֹדוֹת שֶׁל אֶמְצָעִים אָמָּנוּתִיִּים הַמְאַפְיֵנִים שִׁירָה.
- "...מְלִיצִים וּמְשׁוֹרְרִים, שֶׁהֵם תִּפְאֶרֶת לדורם וְתִפְאֶרֶת לדורות הבאים." מנדלי מוכר ספרים, "בעמק הבכא"
- "קמו להּ (לסִפרות) סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים, תרבות אנשים חדשים..." חיים נחמן ביאליק, "מכתב אל העורכים", עמ' 12
גיזרון עריכה
- השיר שי"ר הוא שורש מקראי. כמו-כן, לשורש העברי שי"ר ולמשמעיו מקבילות דומות גם בערבית- شِعْر (מזמור, שירה), וגם באכדית- šaru (פיזז, רקד).
הערה עריכה
- קוץ קוצה של נקודת-ש' מפרידה בין שם התואר שׂוֹרֵר (בהוראת קיים, שׁוֹרֶה. מן שורש שׁ־ר־ר). השוו שרר, לבין הערך לעיל.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ראו גם עריכה
| השורש שׁיר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|