שַׂר צָבָא עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שר צבא
הגייה* sar tsava
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ שַׂרַת צָבָא, ר׳ שַׂרֵי צָבָא
 
נפוליון היה שר צבא צרפת בטרם קודם לשליט המדינה.
  1. לשון המקרא מי שעומד בראש הכוחות המזוינים; האדם הבכיר ביותר בצבא.
    • ”וְהָיָה כְּכַלּת הַשֹּׁטְרִים, לְדַבֵּר אֶל־הָעָם; וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת, בְּרֹאשׁ הָעָם.“ (דברים כ, פסוק ט)
    • ”וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה, בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ־כְּנַעַן – אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר־צְבָאוֹ סִיסְרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם.“ (שופטים ד, פסוק ב)
    • ”וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת־דָּוִד, יֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי – אָמַר אֶל־אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא, בֶּן־מִי־זֶה הַנַּעַר אַבְנֵר; וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, חֵי־נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם־יָדָעְתִּי.“ (שמואל א׳ יז, פסוק נה)
    • ”וַיָּנָס אֲרָם, מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב, וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים; וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר־צְבָאוֹ הִכָּה, וַיָּמָת שָׁם.“ (שמואל ב׳ י, פסוק יח)
    • ”וַיְהִי, בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת־אֱדוֹם – בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא, לְקַבֵּר אֶת־הַחֲלָלִים; וַיַּךְ כָּל־זָכָר, בֶּאֱדוֹם.“ (מלכים א׳ יא, פסוק טו)

גיזרון עריכה

  • מקור הצירוף במקרא.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: שר צבא