שר צבא
שַׂר צָבָא
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שר צבא |
| הגייה* | sar tsava |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | נ׳ שַׂרַת צָבָא, ר׳ שַׂרֵי צָבָא |
- לשון המקרא מי שעומד בראש הכוחות המזוינים; האדם הבכיר ביותר בצבא.
- ”וְהָיָה כְּכַלּת הַשֹּׁטְרִים, לְדַבֵּר אֶל־הָעָם; וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת, בְּרֹאשׁ הָעָם.“ (דברים כ, פסוק ט)
- ”וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה, בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ־כְּנַעַן – אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר־צְבָאוֹ סִיסְרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם.“ (שופטים ד, פסוק ב)
- ”וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת־דָּוִד, יֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי – אָמַר אֶל־אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא, בֶּן־מִי־זֶה הַנַּעַר אַבְנֵר; וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, חֵי־נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם־יָדָעְתִּי.“ (שמואל א׳ יז, פסוק נה)
- ”וַיָּנָס אֲרָם, מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב, וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים; וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר־צְבָאוֹ הִכָּה, וַיָּמָת שָׁם.“ (שמואל ב׳ י, פסוק יח)
- ”וַיְהִי, בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת־אֱדוֹם – בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא, לְקַבֵּר אֶת־הַחֲלָלִים; וַיַּךְ כָּל־זָכָר, בֶּאֱדוֹם.“ (מלכים א׳ יא, פסוק טו)
גיזרון
עריכה- מקור הצירוף במקרא.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: commander in chief
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שר צבא |