אָצִילעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אציל
הגייה* atsil
חלק דיבר שם־עצם, תואר
מין זכר
שורש א־צ־ל
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲצִילִים
  1. אדם נכבד, בן למשפחה מיוחסת.
    • ”וְאֶל-אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ“ (שמות כד, פסוק יא)
    • "אציל בכהנים בארץ בנימן / גש בידברים דעת למבינים / היגיד אמרים וכולם נכוחים / זיבד חיים חישק כחיות מעריצים" (יניי, קדושתא)
    • ז'וזפין, אשתו של נפוליאון, היתה אלמנתו של אציל צרפתי שהוצא להורג בגיליוטינה.
    • ”וְאֶל-אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת-הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ“ (שמות כד, פסוק יא)

גיזרוןעריכה

  • המילה נגזרת משורש שמי קדום א־צ־ל שמשמעו "להיות נטוע עמוק, להיות מושרש". השווה ערבית اصل (אַסְל) "שורש", اصلى (אַסְלִי) "מקורי, שורשי". אציל הוא אדם שנטוע עמוק בקהילה.
  • מכאן הגיעה המילה לעברית המודרנית תוך מתן אינטרפרטציה מחודשת לפסוקים כגון זה שהוזכר בדוגמאות לעיל, אולם המשמעות המקורית של המילה בעברית המקראית הייתה אנשים שאלוהים האציל אליהם מרוחו (שכן זה ההקשר שם בפרשה).

פרשנים מפרשיםעריכה

  • מן הפועל המקראי אצל (האציל) שמשמעו עפ"ר הפרשה האציל הוא הנפרש משאר העם. או שמופרש אליו מעלה רוחנית.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תארי אצולה

אָצִילעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אציל
הגייה* atsil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אָצִילִים
  1. קצה.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: end‏‏‏‏

מידע נוסףעריכה

יש מפרשים כאן כמו אציל א. ויש מפרשים קצה כמו אציל ג. וראו עוד בפועל המקראי אָצַל.

אַצִּילעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אציל
הגייה* atsil
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־צ־ל
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות ר׳ אַצִּילִים; אָצִּיל־, ר׳ אַצִּילֵי־
 
תותח נטען־לוע, 1745. הצירים העגולים משני צדדיו הם האצילים.
  1. חלק הזרוע שבין המרפק לבית השחי או השכם; מרפק; מקום חיבור הזרוע לשכם.
  2. כלי נשק כל אחד משני הצירים האופקיים בצדי תותח, הנושאים אותו בעגלה או במרכב.
    • האצילים העגולים משמשים ציר סיבוב, ומאפשרים הגבהה או הנמכה של הלוע על ידי הרמה או הורדה של המכנס.

גיזרוןעריכה

ייתכן משורש קדום ו־צ־ל / י־צ־ל (יצול), שמשמעותו "לחבר". כך בערבית: وصل (וֻסְל) "איבר בגוף", מהשורש وصل (וַסַלַה) "לחבר", ובארמית נוצרית: yasla "מרפק".

מובאות נוספותעריכה

  • ” הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל אַצִּילֵי יָדַי...“ (יחזקאל יג, פסוק יח)
  • "היום חטופים במשלחת חרמש, קדקוד וזרוע ואציל וחומש" (אביתור, קדושתא לנעילה)

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה