אצל

אָצַל

לשון המקרא העביר מעלה רוחנית מעצמו אל אחר.
- ”וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה“ (בראשית כז, פסוק לו)
- ”וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם“ (במדבר יא, פסוק יז).

לשון המקרא נמנע מלהנות במוצע לפניו.
- ”וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה“ (קהלת ב, פסוק י)

גובה ההר.
- ”וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל“ (זכריה יד, פסוק ה)

הצירוף במקרא בית האצל ”לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ“ (מיכה א, פסוק יא) מדובר כנראה בשם מקום.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אצל
הגייה^*	etsel
חלק דיבר	מילת יחס
מין
שורש	א־צ־ל
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	אֶצְלִי אֶצְלֵנוּ. אֶצְלוֹ אֶצְלָהּ אֶצְלָם אֶצְלָן. אֶצְלְךָ אֶצְלֵךְ אֶצְלְכֶם אֶצְלְכֶן.

מילת שיוך: מה שנמצא בקרבה אל אחר, או ברשותו.
- ”וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ“ (בראשית לט, פסוק י)
- ”וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה“ (מלכים א׳ יג, פסוק כד)
- ”וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי“ (מלכים א׳ כ, פסוק ג)

מילה מקראית.
"בית האצל"- ”מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית-הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ“ (מיכה א, פסוק יא) מקביל בהוראתו ל:"מבנה שלטוני בו שולמו מיסים (=אֶ/עֶמְדָּנים)" ^[1].

↑ למרות העדר ממצאי-הארכאולוגיה ,היו שזיהו את בֵּ֣ית-הָאֵ֔צֶל המקראי עם הכפר הערבי "דיר אל-עסל א-תחתא", השוכן צפונית לדיר אל-עסל אל-פוקא