ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
shua
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
שׁ־ע־ע
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- סיב שמחובר היטב לחברו, ביצירת אריג
- "לא תלבש שעטנז דבר שהוא שוע טווי ונוז" (כלאים פ"ט)
- "הלבדין אסורים מפני שהן שועין" (שם) .
- מוחלק, ששטח הפנים חלק.
- מרוח, מצופה בחומר חלק.
שורש ארמי. שוע הוא יצירת הלבדים. החיבור של הסיבים נעשה ע"י כבישה והחלקה "שוע, הוא הליבוד, מפני שמחליקים את פני אותו הדבר המלובד, ותרגום וטח את הבית וישוע ית ביתא." (הרמב"ם פיה"מ כלאים שם)
מילים נרדפות
עריכה
- שם כנעני קדום, לזכר.
- ”בַת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ“ (בראשית לח, פסוק ב)
- ”וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ (לדָויִד) בִּירוּשָׁלָיִם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל“ (דברי הימים א׳ ג, פסוק ה)
ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
shoa
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
י־שׁ־ע
|
דרך תצורה |
משקל קוֹל
|
נטיות |
ר׳ שׁוֹעִים, שׁוֹעֵי־
|
- איש חשוב התורם מהונו לטובת הציבור, הרחב.
- ”לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ“ (ישעיהו לב, פסוק ה)
- ” בְּנֵי בָבֶל וְכָל כַּשְׂדִּים פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ כָּל־בְּנֵי אַשּׁוּר אוֹתָם בַּחוּרֵי חֶמֶד פַּחוֹת וּסְגָנִים כֻּלָּם שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם“ (יחזקאל כג, פסוק כג)
- ”אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם “ (איוב לד, פסוק יט)
מילים נרדפות
עריכה
שִׁוֵּעַ גם שִׁוַּע
עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
|
---|
כתיב מלא |
שיווע
|
שורש וגזרה |
שׁ־ו־ע
|
בניין |
פִּעֵל
|
- צעק בכאבו.
- ”אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן“ (ישעיהו נח, פסוק ט)
- ”מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמָעְתָּ קוֹלִי“ (יונה ב, פסוק ג)
- ”עַד אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ“ (חבקוק א, פסוק ב)
- ”יְהוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי“ (תהלים ל, פסוק ג)
- ”כִִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ“ (תהלים עב, פסוק יב)
- ”הֵן אֶצְעַק חָמָס וְלֹא אֶעָנֶה אֲשַׁוַּע וְאֵין מִשְׁפָּט“ (איוב יט, פסוק ז)
- ”כִּי אֲמַלֵּט עָנִי מְשַׁוֵּעַ וְיָתוֹם וְלֹא עֹזֵר לוֹ“ (איוב כט, פסוק יב)
- ”מֵרֹב עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּים“ (איוב לה, פסוק ט)
פעמים בתנ"ך מובאת המילה בצורת שם הפועל שׁוּעַ. אך בדרך כלל שַׁוְעָה
השורש שׁוע
|
---|
השורש שׁ־ו־ע הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
עריכה
ש-ו-ע
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
-אין-
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
שִׁוֵּע או שִׁוַּע
|
מְשַׁוֵּעַ
|
יְשַׁוֵּעַ
|
שַׁוֵּעַ
|
לְשַׁוֵּעַ
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| |
|