שׁוּעַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ע־ע
דרך תצורה
נטיות
  1. סיב שמחובר היטב לחברו, ביצירת אריג
    • "לא תלבש שעטנז דבר שהוא שוע טווי ונוז" (כלאים פ"ט)
    • "הלבדין אסורים מפני שהן שועין" (שם) .
  2. מוחלק, ששטח הפנים חלק.
  3. מרוח, מצופה בחומר חלק.

גיזרוןעריכה

שורש ארמי. שוע הוא יצירת הלבדים החיבור של הסיבים נעשה ע"י כבישה והחלקה "שוע, הוא הליבוד, מפני שמחליקים את פני אותו הדבר המלובד, ותרגום וטח את הבית וישוע ית ביתא." (הרמב"ם פיה"מ כלאים שם)

נגזריםעריכה

שׁוּעַעריכה

  1. שם כנעני קדום, לזכר.
    • "בַת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ" (בראשית)

שׁוֹעַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* shoa
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ש־ע
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר׳ שׁוֹעִים, שׁוֹעֵי־
  1. איש חשוב התורם מהונו לציבור הרחב.
    • ”לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ (ישעיהו לב, פסוק ה)
    • ” בְּנֵי בָבֶל וְכָל כַּשְׂדִּים פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ כָּל־בְּנֵי אַשּׁוּר אוֹתָם בַּחוּרֵי חֶמֶד פַּחוֹת וּסְגָנִים כֻּלָּם שָׁלִשִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם“ (יחזקאל כג, פסוק כג)
    • ”אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם “ (איוב לד, פסוק יט)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

שִׁוֵּעַ גם שִׁוַּעעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שיווע
שורש וגזרה שׁ־ו־ע
בניין פִּעֵל
  1. צעק בכאבו.
    • "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמָעְתָּ קוֹלִי" (יונה ב)
    • "הֵן אֶצְעַק חָמָס וְלֹא אֶעָנֶה אֲשַׁוַּע וְאֵין מִשְׁפָּט" (איוב יט ז)
    • "כִִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ" (תהלים עב)

נגזרותעריכה

מידע נוסףעריכה

פעמים בתנ"ך מובאת המילה בצורת שם הפועל שׁוּעַ. אך בדרך כלל שַׁוְעָה

השורש שׁוע

השורש שׁ־ו־ע הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ש-ו-ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין-
נִפְעַל -אין-
הִפְעִיל -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁוֵּע או שִׁוַּע מְשַׁוֵּעַ יְשַׁוֵּעַ שַׁוֵּעַ לְשַׁוֵּעַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין-

ראו גםעריכה