ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שרייה
|
הגייה* |
shriya
|
חלק דיבר |
שם־פעולה
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׁ־ר־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קְטִילָה
|
נטיות |
ר׳ שְׁרִיּוֹת נ"י שְׁרִיַּת־
|
- הטבלה של דבר והספגתו בנוזל
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שרייה
|
הגייה* |
shirya
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
שׁ־ר־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
נטיות |
שִׁרְיַת־
|
- לשון המקרא (משמעות משוערת) אביזר מלחמתי
- ”מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם; חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה.“ (איוב מא, פסוק יח)
המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
- רש"י: שריון
- כלי נשק
- אבן עזרא: מין מיני הנשק ודעת רבים כמו שריון והוא רחוק בעיני והטעם כי השריון לא יקום ויעמוד עמו
{{שורש|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
שריה
|
הגייה* |
sraya
|
חלק דיבר |
שם־פרטי
|
מין |
זכר
|
שורש |
שׂ־ר־ר
|
דרך תצורה |
שר + יהוה
|
נטיות |
|
- שם פרטי לזכר.
- ”ושריה סופר“ (שמואל ב׳ ח, פסוק יז)
- ”וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יח)